פלתי/יורה דעה/פא: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מ (←‏top: הוספת קישור להגהה מול טקסט הספר המקורי- כרגע מקשר לשער הספר. אם למשהו יהיה זמן לקשר לעמוד הספציפי זה יהיה יותר נוח.)
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum}}
{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum}}
{{עוגןמ|א}} ויש מי שמתיר במי רגלים הוא דעת הרמב"ם ותמהו כל המפרשים דהא אפי' נימא דפסק כאיכא דאמרי בריש פ"ק דבכורות הא אמרינן שם דסוסי' וגמלים לא קמבעי דלא שתו אינש רק בחמור קמיבעי דמעלי לירונקא ופשטינן לאיסורא מלישנ' דמשנה דכל היוצא מטמא טמא ומה שנ"ל ליישב דס"ל לרמב"ם מה בכך דהוא תמצית הגוף אפי' בשר חמור גופי' אם אינו חזי לגר אינו אסור דקי"ל נבלה חזי' לגר בעינן וא"כ המתמצה מבשר החמור יהי' אסור הא לא חזי לגר ואם כי שתה אינש לרפואה בשביל כך לא חזי לגר מיקרי ולרפואה אוכל כל מידי דמסרח ובשביל כך לא קרינן בי' חזי' לגר והחוש מעיד דמי רגלי חמור הם מאוסין בתכלית המיאוס ואם כי שקצים רמשים המאוסין מ"מ אסורין הוא דהוי גזירת הכתוב אבל כאן לא מצינו דאוסרן התורה רק אנן בעינן לאוסרן דהוי תמצית הגוף מה בכך הא לא חזי'. ולכך ס"ל לרמב"ם דר' ששת קמבעי להבין לישאל דמשנה דקתני היוצא מהטמא טמא אי דוקא ואפי' מי רגלים בכלל או לאו דוקא ופשטילן לי' דאף מי רגלים בכלל איסור ומעתה לא קשה הנ"ל דסתם משנה ר"מ היא ור"מ ס"ל בע"ז דנבלה אף דלא חזי' לגר כיון דחזי לכלב אסור ואף מי רגלים חזי' לכלב ואסור ושפיר קתני כל היוצא וכו' אבל לדידן דלא קיימא לן כר' מאיר ובעינן חזי' לגר מי רגלים דלא חזי לגר שריא וא"ש ודו"ק:  
{{עוגןמ|א}} ויש מי שמתיר במי רגלים הוא דעת הרמב"ם ותמהו כל המפרשים דהא אפי' נימא דפסק כאיכא דאמרי בריש פ"ק דבכורות הא אמרינן שם דסוסי' וגמלים לא קמבעי דלא שתו אינש רק בחמור קמיבעי דמעלי לירונקא ופשטינן לאיסורא מלישנ' דמשנה דכל היוצא מטמא טמא ומה שנ"ל ליישב דס"ל לרמב"ם מה בכך דהוא תמצית הגוף אפי' בשר חמור גופי' אם אינו חזי לגר אינו אסור דקי"ל נבלה חזי' לגר בעינן וא"כ המתמצה מבשר החמור יהי' אסור הא לא חזי לגר ואם כי שתה אינש לרפואה בשביל כך לא חזי לגר מיקרי ולרפואה אוכל כל מידי דמסרח ובשביל כך לא קרינן בי' חזי' לגר והחוש מעיד דמי רגלי חמור הם מאוסין בתכלית המיאוס ואם כי שקצים רמשים המאוסין מ"מ אסורין הוא דהוי גזירת הכתוב אבל כאן לא מצינו דאוסרן התורה רק אנן בעינן לאוסרן דהוי תמצית הגוף מה בכך הא לא חזי'. ולכך ס"ל לרמב"ם דר' ששת קמבעי להבין לישאל דמשנה דקתני היוצא מהטמא טמא אי דוקא ואפי' מי רגלים בכלל או לאו דוקא ופשטילן לי' דאף מי רגלים בכלל איסור ומעתה לא קשה הנ"ל דסתם משנה ר"מ היא ור"מ ס"ל בע"ז דנבלה אף דלא חזי' לגר כיון דחזי לכלב אסור ואף מי רגלים חזי' לכלב ואסור ושפיר קתני כל היוצא וכו' אבל לדידן דלא קיימא לן כר' מאיר ובעינן חזי' לגר מי רגלים דלא חזי לגר שריא וא"ש ודו"ק: