עמר נקא/במדבר/כב: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
(העלאת דפים אוטומטית - גירסא ראשונית פורסמה תחת רשיון נחלת הכלל באתר 'ספריא' + התאמה ע"י חברי האוצר)
 
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}


== ב ==
== ב ==
שורה 26: שורה 25:
== ח ==
== ח ==


'''לינו פה הלילה ''' אין רוח הקדש שורה עליו אלא בלילה וכו' אין להקשות שהרי שרתה עליו שכינה ביום כדכתיב ויקר ה' וכו' ר"ל שלכבוד ישראל נגלה עליו ביום אבל רגילותו מקודם לכן היה להיות נגלה עליו בלילה. וגם י"ל שביום היה נגלה עליו בלשון קרי וטומאה כדילפינן מלשון ויקר והיא היה חפץ שתשרה עליו שכינה בלא דרך עראי וטומאה לכך אמ' להם שימתינו עד הלילה:
'''לינו פה הלילה ''' אין רוח הקדש שורה עליו אלא בלילה וכו' אין להקשות שהרי שרתה עליו שכינה ביום כדכתיב ויקר ה' וכו' ר"ל שלכבוד ישראל נגלה עליו ביום אבל רגילותו מקודם לכן היה להיות נגלה עליו בלילה. וגם י"ל שביום היה נגלה עליו בלשון קרי וטומאה כדילפינן מלשון ויקר והיא היה חפץ שתשרה עליו שכינה בלא דרך עראי וטומאה לכך אמ' להם שימתינו עד הלילה:


== כב ==
== כב ==
שורה 42: שורה 41:
== ל ==
== ל ==


'''ההסכן הסכנתי וכו' ''' ודרשו רז"ל מקרא זה בתלמוד וכו' הכי איתמ' התם בגמ' אמ' ליה מאי טעמא לא רכיבת אסוסיא אמר להו ברטיבא שדאי להו אמרה ליה האתון הלא אנכי אתונך אמר לה למשוי בעלמא אמרה ליה אשר רכבת עלי אמר לה אקראי בעלמא אמרה ליה מעודך עד היום הזה ולא עוד אלא שאתה עושה עמי מעשה אישות כתי' הכא ההסכן הסכנתי וכתיב התם ותהי לו סוכנת מכאן אמרו בלעם בועל אתונו הוה בלילה הכי איתמר במסכ' ע"ז ובמסכת סנהדרין בפרק חלק: בקר וצאן דבר מועט קשה מנא לו וי"ל שדרך המקרא להקדים צאן לבקר בכל שאר המקומו' מפני שהמנהג הצאן יתירות על הבקר והכתו' מקדים המרובה וכאן שהקדים בקר לצאן משמע שהבקר שזבח היו מרובין על הצאן והמנהג לזבוח מעט מהבקר. וגם הבקר שזבח בלק היו יותר על הצאן הנה הזבח שלו היה דבר מועט לכך פי' רש"י כן בכאן:
'''ההסכן הסכנתי וכו' ''' ודרשו רז"ל מקרא זה בתלמוד וכו' הכי איתמ' התם בגמ' אמ' ליה מאי טעמא לא רכיבת אסוסיא אמר להו ברטיבא שדאי להו אמרה ליה האתון הלא אנכי אתונך אמר לה למשוי בעלמא אמרה ליה אשר רכבת עלי אמר לה אקראי בעלמא אמרה ליה מעודך עד היום הזה ולא עוד אלא שאתה עושה עמי מעשה אישות כתי' הכא ההסכן הסכנתי וכתיב התם ותהי לו סוכנת מכאן אמרו בלעם בועל אתונו הוה בלילה הכי איתמר במסכ' ע"ז ובמסכת סנהדרין בפרק חלק: בקר וצאן דבר מועט קשה מנא לו וי"ל שדרך המקרא להקדים צאן לבקר בכל שאר המקומו' מפני שהמנהג הצאן יתירות על הבקר והכתו' מקדים המרובה וכאן שהקדים בקר לצאן משמע שהבקר שזבח היו מרובין על הצאן והמנהג לזבוח מעט מהבקר. וגם הבקר שזבח בלק היו יותר על הצאן הנה הזבח שלו היה דבר מועט לכך פי' רש"י כן בכאן:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}