ריטב"א/תענית/ב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''א"ר יהושע הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג למה הוא מזכיר.''' פי'‎ כדאמר בסוכה למה גשמי'‎ דומה בחג לעבד שמזג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו ומכאן משמע דמשום כל החג קאמר ולא על לילה הראשון בלבד כדכתב רבינו אפרים ז"ל התם אלא שיש לדחות דבלילה הראשון סימן קללה ומכאן ואילך לא קללה ולא ברכה כלישנא דמתני'‎ דהכי א"ל רבי אליעזר אף הוא אינו אומר אלא משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו י"א שאומר בלשון זה ממש. אבל הנכון דה"ק דלישנא דמוריד הגשם לא משמ'‎ אלא בעונתו ויכול להזכירו אף בתוך החג אע"פ שאין הגשמים סימן ברכה כי היכי דנעביד רצוי וכדאמרי'‎ בש"ס א"ל אף אני לא אמרתי אלא להזכיר כשם בתחיית המתים מזכיר כל השנה כלה ואינה באה אלא בזמנה והשיב רבי יהושע אם כן דהכי משמ'‎ האי לישנא לעולם יהא מזכיר ולמה קבעו לו שום זמן אלא ודאי שאין לומר לשון זה אלא כשהדבר ראוי לשטתו וגם אינו לאומרה בלשון בעונתו כי חסרון הוא בהזכרה לומר כן ומוטב שלאחר הזכרה זו עד זמן הגשמים ובש"ס אמרי'‎ שפי'‎ אמר להו רבי אליעזר לרבי יהושע ואמרי'‎ אמר לך רבי יהושע בשלמא תחיית המתים מזכיר דכולי יומא זמניה הוא אלא גשמי'‎ לאו זמניה דהא תנן יצא ניסן אגשמי'‎ סימן קללה מ"מ אינו מתברר מדברי רבי יהושע במשנתי'‎ מאימתי שואל דס"ל דשאלה והזכרה חדא מילת'‎ ושואל במוצאי י"ט ופליגי אמתני'‎ דלקמן או אפשר דעביד שאלה כרבי מאיר בג'‎ במרחשון או בכ"ג בז'‎ בו והא דקתני אף אינו אומר אלא משיב הרוח לאו דלהוי חייב להזכיר משיב הרוח דהא דתניא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר אלא שתפש הלשון שהיו נוהגי'‎ לאמרו כמו שאנו נוהגים היום וכמו שאמרו ואם בא להזכיר מזכיר ולדברי ר'‎ יהושע כשמזכיר בי"ט האחרון מיד הוא מתחיל להזכיר בתפלת הערב בכניסתו והיינו דפליג עליה רבי יהודה שהאחרון בלבד הוא מזכיר בתפלת מוסף והלכתא כרבי יהודה כדאיפסיקא הלכתא כותיה בש"ס: