רא"ש/יבמות/יד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

גמ' אמר רמי בר חמא מ"ש חרש וחרשת דתקינו להו רבנן נישואין ומ"ש שוטה ושוטה דלא תקינו להו רבנן נישואין דתניא שוטה וקטן שנשאו נשים ומתו נשותיהן פטורות מן החליצה מן הייבום חרש וחרשת דקיימא תקנתא דרבנן תקינו לה רבנן נישואין שוטה ושוטה דלא קיימא תקנתא דרבנן דאין אדם דר אצל נחש בכפיפה לא תקינו להו רבנן נישואין ומאי שנא חרש דתקינו ליה רבנן נישואין ומאי שנא קטן דלא תקינו ליה רבנן נישואין חרש דלא אתי לכלל נישואין תקינו ליה רבנן נישואין קטן דאתי לכלל נישואין לא תקינו ליה רבנן נישואין והרי קטנה דאתיא לכלל נישואין ותקינו לה רבנן נישואין התם שלא ינהגו בה מנהג הפקר מאי שנא קטנה דממאנה ומאי שנא חרשת דלא ממאנה דא"כ מימנעי ולא נסבי לה ומ"ש קטנה דאית לה כתובה ומ"ש חרשת דלית לה כתובה דא"כ מימנעי ולא נסבי לה וקטנה דאית לה כתובה מנלן דתנן הממאנת והשניה והאיילונית אין להן כתובה אבל יוצאת בגט יש לה כתובה וחרשת דלית לה כתובה מנלן דתניא חרש ושוטה שנשאו נשים פקחות אע"פ שנתפקח החרש ונשתפה השוטה אין להן עליו כלום רצו לקיימן יש להן כתובה מנה פקח שנשא חרשת או שוטה אע"פ שכתב לה מאה מנה כתובתה קיימת מפני שרצה להזיק מנכסיו טעמא דרצה הא לא רצה לא דא"כ מימנעי ולא נסבי לה א"כ פקחת לחרש נמי ליתקנו לה כתובה דא"כ מימנעי ולא נסבי ליה יותר משהאיש רוצה לישא האשה רוצה לינשא והא דאמרי' פקחת לחרש לית לה כתובה ה"מ דאינסיבא ליה מעצמה אבל אי אנסבוה ליה בי דינא וכתבו לה כתובה אית לה כדאמרי' ההוא חרש דהוה בשבבותיה דרב מלכיו אנסביה איתתא וכתב לה ארבע מאה זוזי מנכסיה אמר רבא מאן חכים למיעבד כי האי מלתא אלא רב מלכיו דגברא רבה הוא קסבר אילו רצה שפחה לשמשו מי לא זבינן ליה כ"ש הכא דאיכא תרתי: