90,717
עריכות
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון ההעלאה הקודמת) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
| שורה 22: | שורה 21: | ||
== ו == | == ו == | ||
המוצא קציעות בדרך כו' ז"ל הגמרא שם (סוף דף כ"א) ת"ש (ר"ל בא להקשות לרבא דאמר יאוש שלא מדעת הוי יאוש) המוצא קציעות בדרך ואפילו בצד שדה קציעות וכן תאינה הנוטה לאם הדרך ומצא תאנים תחתיה מותרים משום גזל כו' בזיתים ובחרובים אסור בשלמא רישא לאביי ל"ק קציעות אגב דחשיבי ממשמש בהו (פי' בעל הקציעות כשנוטל מהן להביאן לביתו ונפלו ממנו הרגיש בנפילתן מיד) תאינה נמי מידע ידעי דנתרי מהאילן (משא"כ זיתים וחרובים דלא עבידי דנתרי) אלא סיפא לרבא קשיא דקתני זיתים וחרובים אסור אמר ר' אבהו שאני זיתים דידעי דמהאי אילן נפלו ותאינה דמותרת משום דעם נפילתה נמאסת (ואינה חשובה עליו ומפקר לה) והנה רבינו כתב שתאינה מותרת מפני שנמאסת אף שקיי"ל כאביי ולאביי ל"צ להאי שינויא וכנ"ל נראה דה"ט משום דלסברת המקשן בבשלמא לאביי היה צריכין לדחוק ולומר דהבעלים מייאשין מפני שרגילין לנתר מהאילן וסוברים הבעלים שעוברי דרכים יעשו שלא כדין ויטלם וזיתים אסורים דאינן רגילין לנתר והוי יאוש שלא מדעת וכמ"ש התוס' גם וזהו דוחק דאטו אינשי ברשיעי דנינן להו ומש"ה ס"ל לרבינו דלפי מאי דמשני הגמרא אליבא דרבא דשאני תאנה דנמאסת עם נפילתה גם לאביי נאמר כן ומ"מ צ"ל דעבידי תאנים ליפול מהאילן דאל"כ הויא יאוש שלא מדעת דהרי לא ידע דיפלו מהאילן וס"ל לרבינו נמי | המוצא קציעות בדרך כו' ז"ל הגמרא שם (סוף דף כ"א) ת"ש (ר"ל בא להקשות לרבא דאמר יאוש שלא מדעת הוי יאוש) המוצא קציעות בדרך ואפילו בצד שדה קציעות וכן תאינה הנוטה לאם הדרך ומצא תאנים תחתיה מותרים משום גזל כו' בזיתים ובחרובים אסור בשלמא רישא לאביי ל"ק קציעות אגב דחשיבי ממשמש בהו (פי' בעל הקציעות כשנוטל מהן להביאן לביתו ונפלו ממנו הרגיש בנפילתן מיד) תאינה נמי מידע ידעי דנתרי מהאילן (משא"כ זיתים וחרובים דלא עבידי דנתרי) אלא סיפא לרבא קשיא דקתני זיתים וחרובים אסור אמר ר' אבהו שאני זיתים דידעי דמהאי אילן נפלו ותאינה דמותרת משום דעם נפילתה נמאסת (ואינה חשובה עליו ומפקר לה) והנה רבינו כתב שתאינה מותרת מפני שנמאסת אף שקיי"ל כאביי ולאביי ל"צ להאי שינויא וכנ"ל נראה דה"ט משום דלסברת המקשן בבשלמא לאביי היה צריכין לדחוק ולומר דהבעלים מייאשין מפני שרגילין לנתר מהאילן וסוברים הבעלים שעוברי דרכים יעשו שלא כדין ויטלם וזיתים אסורים דאינן רגילין לנתר והוי יאוש שלא מדעת וכמ"ש התוס' גם וזהו דוחק דאטו אינשי ברשיעי דנינן להו ומש"ה ס"ל לרבינו דלפי מאי דמשני הגמרא אליבא דרבא דשאני תאנה דנמאסת עם נפילתה גם לאביי נאמר כן ומ"מ צ"ל דעבידי תאנים ליפול מהאילן דאל"כ הויא יאוש שלא מדעת דהרי לא ידע דיפלו מהאילן וס"ל לרבינו נמי דמאי דשני רבא ותאינה דעם נפילתה נמאסת דגם קציעות מהאי טעמא מותרים ומש"ה לא כתב רבינו טעם בפני עצמו אהיתר קציעות אלא סיים וכתב לפי שמיד בנפילתם נמאסים וקאי גם אקציעות וממילא זיתים וחרובים דאינם נמאסים אסורים ואף אם עבידי דנתרי וא"צ למ"ש הגמרא בבשלמא לאביי הנ"ל ומש"ה סתם רבינו בטעם אסורות דנלמד ממילא מהיתרא דתאנים וק"ל ולפ"ז ק"ק למה כתב רבינו ז"ל וכן תמרים שהרוח משיר אותם מותרים ור"ל שרגילין ליפול מהאילן הא כולן נמי איירי בהכי דרגילין ליפול וי"ל דתפס לשון הגמרא (דף כ"ב ע"ב) דקאמר הני תמרי דזיקי כו' כמ"ש בסמוך ודוק ועיין בהגד"מ מ"ש עוד בזה ושיש לתמוה על הרי"ף והרא"ש שהשמיטו כל הני דינין דנפילת קציעות וענבים כו': | ||
== ח == | == ח == | ||