לבושי שרד/אורח חיים/תרעא: הבדלים בין גרסאות בדף

שיוף
(+קישורים פנימיים)
(שיוף)
 
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


<small>הג"ה ס"ד]]</small> בפמוטות של נחושת העשוין קנים קנים יוצאים סביבות בעיגול דהאי עדיף מדין הקערה כיון שהקנים מובדלים במחיצה (הקנים חלולים ומחיצת כל קנה מפסיק בינו לבין חברו) אלא שפתוחין למעלה (כי הם כחצי קנה חלול ונותנים בעיגול ורחוקים הרבה זמ"ז) לא חשיב כמדורה כ"ה בת"ה שם ולפי שהם בעיגול אין ידוע מהיכן יתחיל לכן כ' הט"ז דיתחיל מהסמוך לפתח:
<small>הג"ה ס"ד</small> בפמוטות של נחושת העשוין קנים קנים יוצאים סביבות בעיגול דהאי עדיף מדין הקערה כיון שהקנים מובדלים במחיצה (הקנים חלולים ומחיצת כל קנה מפסיק בינו לבין חברו) אלא שפתוחין למעלה (כי הם כחצי קנה חלול ונותנים בעיגול ורחוקים הרבה זמ"ז) לא חשיב כמדורה כ"ה בת"ה שם ולפי שהם בעיגול אין ידוע מהיכן יתחיל לכן כ' הט"ז דיתחיל מהסמוך לפתח:


<small>[[ט"ז/{{כאן}}#א|ט"ז סק"א]]</small> והאשכנזים כרמב"ם וכו'. ע' כנ"י {{ממ|[[כנסת יחזקאל/יז|סי' י"ז]]}}:
<small>[[ט"ז/{{כאן}}#א|ט"ז סק"א]]</small> והאשכנזים כרמב"ם וכו'. ע' כנ"י {{ממ|[[כנסת יחזקאל/יז|סי' י"ז]]}}:


<small>מ"א עסק"ב]]</small> כמ"ש בהג' וכו' דצריך ליתן כ"א נרותיו במקום מיוחד ועפ"כ איתא להאי דינא דהש"ע דעולה בשביל שנים לאיש א' מליל ראשון ואילך דכך הוא הפי' לדעת התוס' שהוא דעת המחבר בסעיף הקודם דאין מדליקין רק א' לכל בני הבית:
<small>מ"א עסק"ב</small> כמ"ש בהג' וכו' דצריך ליתן כ"א נרותיו במקום מיוחד ועפ"כ איתא להאי דינא דהש"ע דעולה בשביל שנים לאיש א' מליל ראשון ואילך דכך הוא הפי' לדעת התוס' שהוא דעת המחבר בסעיף הקודם דאין מדליקין רק א' לכל בני הבית:


<small>ש"ע ס"ה]]</small> שאין לו פתח פתוח לר"ה וכו'. וגם אין לו פתח פתוח לחצר אלא פתוחה הוא לבית דהשתא כי מנח לה על פתח הבית לא מינכרי דמשום עליה הוא לכן מניח בחלון הסמוך לר"ה כ"ה הב"י:
<small>ש"ע ס"ה</small> שאין לו פתח פתוח לר"ה וכו'. וגם אין לו פתח פתוח לחצר אלא פתוחה הוא לבית דהשתא כי מנח לה על פתח הבית לא מינכרי דמשום עליה הוא לכן מניח בחלון הסמוך לר"ה כ"ה הב"י:


<small>בש"ע ס"ז]]</small> הסמוך לפתח וכו'. דהא מניחו בפתח מבחוץ כמבואר בס"ח וא"כ אם יניח להלאה מן הפתח בחצר או ברה"ר אינו ניכר שבעה"ב הניחו שם כ"כ רש"י ולזה כ' רמ"א ומיהו בזה"ז וכו':
<small>בש"ע ס"ז</small> הסמוך לפתח וכו'. דהא מניחו בפתח מבחוץ כמבואר בס"ח וא"כ אם יניח להלאה מן הפתח בחצר או ברה"ר אינו ניכר שבעה"ב הניחו שם כ"כ רש"י ולזה כ' רמ"א ומיהו בזה"ז וכו':


<small>[[ט"ז/{{כאן}}#ה|ט"ז סק"ה]]</small> דאל"כ אפי' הסכך למטה מכ' יהיה פסול וכו'. אם אין הדפנות מגיעות לסכך אע"כ דאויר שלמטה מכ' אינו מזיק א"כ גם בלמעלה מכ' למה צריך שיגיעו דוקא לסכך הלא א"צ רק שיהיה מחיצות תלויות מהסכך עד כ' אמות מהארץ וק"ל:
<small>[[ט"ז/{{כאן}}#ה|ט"ז סק"ה]]</small> דאל"כ אפי' הסכך למטה מכ' יהיה פסול וכו'. אם אין הדפנות מגיעות לסכך אע"כ דאויר שלמטה מכ' אינו מזיק א"כ גם בלמעלה מכ' למה צריך שיגיעו דוקא לסכך הלא א"צ רק שיהיה מחיצות תלויות מהסכך עד כ' אמות מהארץ וק"ל:
שורה 28: שורה 28:
<small>שם</small> הכניסה יניחנו לצד שמאל וכו'. אל תטעה לומר דהיינו באמצע הדלת לפי שהאדם בפנים עומד דז"א דלא אמר רק שאנו משערים כאלו עומד בפנים דאז החצר דלת שלצד הציר הוא כניסה אבל כשמדליק עומד בחוץ ועליה קאמר שיניחו לצד שמאל וא"כ מניח סמוך להכותל שהדלת סובב שם כדמסיים הט"ז בסוף הס"ק ומ"ש פמ"ג לא הבנתי:
<small>שם</small> הכניסה יניחנו לצד שמאל וכו'. אל תטעה לומר דהיינו באמצע הדלת לפי שהאדם בפנים עומד דז"א דלא אמר רק שאנו משערים כאלו עומד בפנים דאז החצר דלת שלצד הציר הוא כניסה אבל כשמדליק עומד בחוץ ועליה קאמר שיניחו לצד שמאל וא"כ מניח סמוך להכותל שהדלת סובב שם כדמסיים הט"ז בסוף הס"ק ומ"ש פמ"ג לא הבנתי:


<small>שם במג"א]]</small> ומ"מ המנהג וכו'. זהו דיבור בפני עצמו נרשם בהגה במה שכת' ומכל מקום המנהג כו':
<small>שם במג"א</small> ומ"מ המנהג וכו'. זהו דיבור בפני עצמו נרשם בהגה במה שכת' ומכל מקום המנהג כו':


<small>שם</small> יניחנו בחלון וכו'. דפרסומי ניסא עדיף מסברא שיכנס בין ב' מצות:
<small>שם</small> יניחנו בחלון וכו'. דפרסומי ניסא עדיף מסברא שיכנס בין ב' מצות: