7,990
עריכות
מחלוקת הראשונים בזמן אכילת בנ"א בערבי שבתות
(תבניות) |
(מחלוקת הראשונים בזמן אכילת בנ"א בערבי שבתות) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
הרשב"א {{ממ|[[רשב"א/{{כאן}}#והא|ד"ה והא]]}} מיישב שאחר שהסיקה הגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} שזמן עני לחוד וזמן כהן לחוד מסתמא חזרה הגמרא לסברתה הראשונה שעני בימות החול ושאר בני אדם בערבי שבתות חד שיעורא הוא. ואם נאמר שזמנו של רבי מאיר בשעה שהכהנים טובלים זהה לזמן אכילת בנ"א בערבי שבתות, אם כן זהה הוא גם לזמן אכילת עניים ודעתו זהה לדעת רבי חנינא המובא בברייתא כדעה חולקת. ועוד, שאם כן יצא שזמנו של עני זהה לזמן טבילת כהנים וקודם הוא לזמן אכילת כהנים בצאת הכוכבים, והגמרא הלא הסיקה {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|שם]]}} שזמנו של כהן מאוחר משל עני. | הרשב"א {{ממ|[[רשב"א/{{כאן}}#והא|ד"ה והא]]}} מיישב שאחר שהסיקה הגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} שזמן עני לחוד וזמן כהן לחוד מסתמא חזרה הגמרא לסברתה הראשונה שעני בימות החול ושאר בני אדם בערבי שבתות חד שיעורא הוא. ואם נאמר שזמנו של רבי מאיר בשעה שהכהנים טובלים זהה לזמן אכילת בנ"א בערבי שבתות, אם כן זהה הוא גם לזמן אכילת עניים ודעתו זהה לדעת רבי חנינא המובא בברייתא כדעה חולקת. ועוד, שאם כן יצא שזמנו של עני זהה לזמן טבילת כהנים וקודם הוא לזמן אכילת כהנים בצאת הכוכבים, והגמרא הלא הסיקה {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|שם]]}} שזמנו של כהן מאוחר משל עני. | ||
השיטה מקובצת {{ממ|[[שיטה מקובצת/{{כאן}}#קשיא|ד"ה קשיא]]}} מבאר, שאין לומר שזמן טבילה וזמן אכילת בנ"א שוות, לפי ששעות שבני אדם נכנסין לאכול פתן אינן מכוונות שיהיו כולן עם חשכה. | |||
=== מתי נכנסים בני אדם לאכול בערבי שבתות === | |||
ברש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#קשיא|ד"ה קשיא]]}} כתב שהוא שיעור מאוחר משל כהן, דהיינו שבני אדם נכנסים לאכול פתן בערבי שבתות אחר צאת הכוכבים. ואף שכתב רש"י לעיל {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#בערבי|ב: ד"ה בערבי]]}} שבערבי שבתות הכל ממהרין לסעודה לפי שהכל מוכן, מכל מקום אין זמן זה קודם לזמן צאת הכוכבים. | |||
ולפי זה מבאר רש"י קושיית הגמרא קשיא דר"מ אדר"מ שזמן אכילת בנ"א בער"ש מאוחר מזמן טבילת כהנים שהוא מבעוד יום. | |||
אמנם בתוספות לעיל {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א#מאימתי|ב. ד"ה מאימתי]]}} הביאו דעת ר"י בביאור מנהג ישראל לקרות את שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים, משום דסבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי משעה שקדש היום וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב דהיינו סעודת ערב שבת והיא היתה מבעוד יום, עכ"ל. הרי שביארו שזמן זה הוא קודם צאת הכוכבים מבעוד יום. | |||
וכ"כ בשיטה מקובצת {{ממ|[[שיטה מקובצת/{{כאן}}#קשיא|ג. ד"ה קשיא]]}} שבני אדם נכנסין לאכול פתן הוא בשעה שקידש היום, דהכי מסתברא שכיון שקדש היום כל אחד נכנס לאכול, עכ"ד. | |||
ולפי זה קושיית הגמרא היא לאידך גיסא, שזמן אכילת בנ"א בער"ש הוא קודם לזמן טבילת כהנים שהוא סמוך לצאת הכוכבים וכדעת רבי יוסי שזמן בית השמשות כהרף עין. | |||
== דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא == | == דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא == | ||
| שורה 25: | שורה 38: | ||
וכן נפסק בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/א#ב|או"ח סימן א ס"ב]]}} המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה ולסוף שני שליש הלילה ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות רצויה. ובעטרת צבי {{ממ|[[עטרת צבי/אורח חיים/א#ד|שם סק"ד]]}} ביאר שבאלו הזמנים הקב"ה זוכר לחורבן הבית ולגלות ישראל. והיינו כמבואר בסוגיין מן הפסוק 'ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו' שהקב"ה יושב ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעוונתיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם. | וכן נפסק בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/א#ב|או"ח סימן א ס"ב]]}} המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה ולסוף שני שליש הלילה ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות רצויה. ובעטרת צבי {{ממ|[[עטרת צבי/אורח חיים/א#ד|שם סק"ד]]}} ביאר שבאלו הזמנים הקב"ה זוכר לחורבן הבית ולגלות ישראל. והיינו כמבואר בסוגיין מן הפסוק 'ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו' שהקב"ה יושב ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעוונתיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם. | ||
אמנם יעויין בעולת תמיד {{ממ|[[עולת תמיד/אורח חיים/א#ב|שם סק"ב]]}} שכתב שמדברי הזוהר בפרשת ויקהל {{ממ|[[זוהר/קצה/ב|דף קצה:]]}} משמע שבימות החורף שהלילות ארוכים יותר מי"ב שעות אין נחשבים אותם שעות כחלק מן הלילה לעניין זה, עכ"ד{{ | אמנם יעויין בעולת תמיד {{ממ|[[עולת תמיד/אורח חיים/א#ב|שם סק"ב]]}} שכתב שמדברי הזוהר בפרשת ויקהל {{ממ|[[זוהר/קצה/ב|דף קצה:]]}} משמע שבימות החורף שהלילות ארוכים יותר מי"ב שעות אין נחשבים אותם שעות כחלק מן הלילה לעניין זה, עכ"ד. וכ"כ המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/א#ד|שם סק"ד]]}} שלענין זה חשבינן הלילה לי"ב שעות הן בקיץ והן בחורף אע"ג דלענין תפילה אינו כן. והביא כן גם בשם שערי ציון. | ||
ובשו"ת שב יעקב {{ממ|[[שב יעקב/א/א|ח"א סימן א]]}} כתב שמגמרא דידן מבואר שמחשבינן המשמרות מצאת הכוכבים עד עלות השחר, ודלא כדעת הזוהר. והביא דבריו אשל אברהם {{ממ|[[אשל אברהם (אופנהיים)/אורח חיים/א#ב|שם סעיף ב]]}}{{הערה|וראה שם שכתב שלענין חצות יחשב י"ב שעות ממש אחר חצות היום כדעת הזוהר, כשהחמה עומד באמצע הרקיע.}} וע"ע אריכות רבה בביאור דעת הזוהר בפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/א#ד|סק"ד|שם סק"ד]]}}. | |||
ובסימן אמצעית דאמצעיתא, פירש הרשב"א שהוא נפקא מינה לאכילת קדשים שנאכלין עד חצות. שכיון שישמע כלבים צועקים ידע שעבר זמנו. | ובסימן אמצעית דאמצעיתא, פירש הרשב"א שהוא נפקא מינה לאכילת קדשים שנאכלין עד חצות. שכיון שישמע כלבים צועקים ידע שעבר זמנו. | ||