שו"ת באר מים חיים/כא: הבדלים בין גרסאות בדף

עיצוב קל
(יצירת דף עם התוכן "שאלה כא זה נוסח ק"ע אות באות במותב ג' כחדא הוינא אנן דתרי מינן חתימי לתיתא כד אתא קדמנ' מרד...")
 
(עיצוב קל)
 
שורה 1: שורה 1:
שאלה כא
{{ניווט כללי עליון}}
 
{{מרכז|'''שאלה כא'''}}


זה נוסח ק"ע אות באות במותב ג' כחדא הוינא אנן דתרי מינן חתימי לתיתא כד אתא קדמנ' מרדכי בן מויאל והעיד בפנינו בתע"ג ומכוונת באיין גאר כרג' לקול באיין ואחד לגוייא קאלת אילא וואחד לגוי קאלהא באיין לגנאוא די בן זנאתי הייא פלמוצ'ע לפלאני ומשא מרדכי העד הנז' מעא ליהוד יפתסו ועבאוי מעאהום א' ממשרתי המלך יר"ה ובקאוו יפתשו ממקום למקום ולא גברושי הומאן פטריק ותלאקאוו בלגוי די כרג' לקול וחכמו למשרת הנז' באש יורי ולא אוראסי ואחר כמה הכאות די דרבו ולא אוראשי נכאר קאלו אנא מא קולתסי ובירר בעדו' מרדכי העד הנז' באיין פסאעא די פאס כאן חאכם למשרת הנז' לגוי פטריק מא כאנסי מעאהום בחברתם כאן בעיד מנהום פלכלא ומנאיין רג'ע זברו מחכוס פייד למסכ'ר הנז' באש יורי לגנאוא ולא הודה וטלקו הומאן וואקפין וסמע וואחד לגוי אכור נשיב האדאך די כאן מחבוס והוא יקול אלמסכר הנז' נגד ארית דנוב האדאך אראגל אנא סמעת באיין גא וואחד לענד הלקאייד סעיד דלמהרייא וקאללו דאך ליהודי די מסא מעא יחיא ומולוד גוונא עלא למוצ'ע לפלאני וגברנאה' מיית תמא וגאבו אלקאייד סעיד סרתונא מן האד לכלאם עכ"ס עדותו העד הנז' ביום ד' בשבת ה' ימים לתשרי שנת וקמת ועלי"ת לפ"ק וקיים עכ"ל וחתו' הח' הש' דו"מ כהה"ד חיים טולידאנו. וכה"ר יחיא בן פינחס חימי יצ"ו.  
זה נוסח ק"ע אות באות במותב ג' כחדא הוינא אנן דתרי מינן חתימי לתיתא כד אתא קדמנ' מרדכי בן מויאל והעיד בפנינו בתע"ג ומכוונת באיין גאר כרג' לקול באיין ואחד לגוייא קאלת אילא וואחד לגוי קאלהא באיין לגנאוא די בן זנאתי הייא פלמוצ'ע לפלאני ומשא מרדכי העד הנז' מעא ליהוד יפתסו ועבאוי מעאהום א' ממשרתי המלך יר"ה ובקאוו יפתשו ממקום למקום ולא גברושי הומאן פטריק ותלאקאוו בלגוי די כרג' לקול וחכמו למשרת הנז' באש יורי ולא אוראסי ואחר כמה הכאות די דרבו ולא אוראשי נכאר קאלו אנא מא קולתסי ובירר בעדו' מרדכי העד הנז' באיין פסאעא די פאס כאן חאכם למשרת הנז' לגוי פטריק מא כאנסי מעאהום בחברתם כאן בעיד מנהום פלכלא ומנאיין רג'ע זברו מחכוס פייד למסכ'ר הנז' באש יורי לגנאוא ולא הודה וטלקו הומאן וואקפין וסמע וואחד לגוי אכור נשיב האדאך די כאן מחבוס והוא יקול אלמסכר הנז' נגד ארית דנוב האדאך אראגל אנא סמעת באיין גא וואחד לענד הלקאייד סעיד דלמהרייא וקאללו דאך ליהודי די מסא מעא יחיא ומולוד גוונא עלא למוצ'ע לפלאני וגברנאה' מיית תמא וגאבו אלקאייד סעיד סרתונא מן האד לכלאם עכ"ס עדותו העד הנז' ביום ד' בשבת ה' ימים לתשרי שנת וקמת ועלי"ת לפ"ק וקיים עכ"ל וחתו' הח' הש' דו"מ כהה"ד חיים טולידאנו. וכה"ר יחיא בן פינחס חימי יצ"ו.  
שורה 25: שורה 27:
יפה נשא ונתן הרב הפוסק בענין היתר אשה זו ומה גם לפי עדות שאול בן ישוי דפשוט הוא דאשה זו הרי היא לפני יבמה ליבם או לחלוץ וה' אלהים אמת ינחנו בדרך אמת כי"ר ע"ה וחתום הח' הש' דו"מ כה"ר חיים טולידאנו נר"ו.
יפה נשא ונתן הרב הפוסק בענין היתר אשה זו ומה גם לפי עדות שאול בן ישוי דפשוט הוא דאשה זו הרי היא לפני יבמה ליבם או לחלוץ וה' אלהים אמת ינחנו בדרך אמת כי"ר ע"ה וחתום הח' הש' דו"מ כה"ר חיים טולידאנו נר"ו.


טופס קבלת עדות
'''טופס קבלת עדות'''


נדרשנו להעתיקה וז"ן תיבה בתיבה במותב תלתא כחדא הוינא אנן דתרי מינן חתימי לתתא כד אתא קדמנא היקר אברהם בן מאמאן והעיד באיין הווא וסחאבו כאנו יחבו יצאפרו מעא יצחק בן דניאל וחביריו ובעד אמא כרגו מן ארב"ט וגבורו ליצחק הנז' סבאק רגאע הווא וסחאבו למדינה ודגייא פנהאר בעצמו כרג לקול באיין ג' דליהוד די כרגו מאתו ואח"ך תלאקא מרדכי הנז' בוואחד לגוי מן האדוך די משאוו מעא יצחק הנז' וחביריו וענה הגוי ואמר פכיך אלאה יא בן אשריקי קאלו מנאסיא סידי קאללו אנהאדדי עאם כרגנא שעא דוך ליהוד כרגו עלינא סאחב אשריף די הומאן תלאתא מן סחאבנא טארדו מעאהום וחנא זוז הרבנא פי שי גתראת ואוקפנא נדרו מן בעיד חתא קתלו תלאתא די סחאבנא וקתלו תלאתא דליהוד די כאנו מעאנא ובירר בעדותו מרדכי הנז' באיין האד לגוי די עאוודלו האד לענין מכיר הטיב ליצחק הנז' וחביריו עכ"ס העדות של העד הנז' ולראיה ח"ף תמ"ת בשני בשבת חמשה ימים לחדש שבט שנת יש"ר לפ"ק פה סלא יע"א וקיים עכ"ל. וחתום הח' הש' כהה"ר חיים טולידאנו נר"ו והחכם ונבון ה"ר אברהם אזנאתי נר"ו ונתקיימו חתימותיהם אצלנו אח"מ וח"מ וח"פ ארב"ט יע"א וקיים וחתומים שני עדים כשרים.
נדרשנו להעתיקה וז"ן תיבה בתיבה במותב תלתא כחדא הוינא אנן דתרי מינן חתימי לתתא כד אתא קדמנא היקר אברהם בן מאמאן והעיד באיין הווא וסחאבו כאנו יחבו יצאפרו מעא יצחק בן דניאל וחביריו ובעד אמא כרגו מן ארב"ט וגבורו ליצחק הנז' סבאק רגאע הווא וסחאבו למדינה ודגייא פנהאר בעצמו כרג לקול באיין ג' דליהוד די כרגו מאתו ואח"ך תלאקא מרדכי הנז' בוואחד לגוי מן האדוך די משאוו מעא יצחק הנז' וחביריו וענה הגוי ואמר פכיך אלאה יא בן אשריקי קאלו מנאסיא סידי קאללו אנהאדדי עאם כרגנא שעא דוך ליהוד כרגו עלינא סאחב אשריף די הומאן תלאתא מן סחאבנא טארדו מעאהום וחנא זוז הרבנא פי שי גתראת ואוקפנא נדרו מן בעיד חתא קתלו תלאתא די סחאבנא וקתלו תלאתא דליהוד די כאנו מעאנא ובירר בעדותו מרדכי הנז' באיין האד לגוי די עאוודלו האד לענין מכיר הטיב ליצחק הנז' וחביריו עכ"ס העדות של העד הנז' ולראיה ח"ף תמ"ת בשני בשבת חמשה ימים לחדש שבט שנת יש"ר לפ"ק פה סלא יע"א וקיים עכ"ל. וחתום הח' הש' כהה"ר חיים טולידאנו נר"ו והחכם ונבון ה"ר אברהם אזנאתי נר"ו ונתקיימו חתימותיהם אצלנו אח"מ וח"מ וח"פ ארב"ט יע"א וקיים וחתומים שני עדים כשרים.


בעדות זו יש להסתפק ב' ספיקות הא' כיון שלא הזכיר לא שמו ולא שם אביו וכו' דמאן לימא לן דעל אלו קאמר וכדאיתא בש"ע סימן י"ט ז"ל אבל אם אמר א' יצא עמנו מעיר פ' ומת מחפשין באותה העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו ע"כ והכא בנ"ד דלא ידעינן דודאי לא יצאו אחרים וכו' אימור דשמא אחרים יצאו ועליה' הוא שאומר שמתו וכו' וההיא נמי שכתב הרב בש"ע סעיף י"ז יצא גוי ויש' מעמנו למקום אחר ובא הגוי ואמר איש שיצא מכאן עמי מת משיאין את אשתו וכו' ה"נ משמע שאנו יודעים שזה האיש שיצא וכו' הוא בעלה של זו הספק הב' דהוי שעת מלחמה וצריך שיאמר קברתיו וכמו שפסק הרב בש"ע סעיף ל"ג וסעיף ן' ואין לחלק בין מלחמה גדולה למלחמה קטנה וכדמוכח ביבמות ודלא כמ"ש מוהריב"ל ובמקום אחר הארכתי קצת בזה.
בעדות זו יש להסתפק ב' ספיקות הא' כיון שלא הזכיר לא שמו ולא שם אביו וכו' דמאן לימא לן דעל אלו קאמר וכדאיתא בש"ע סימן י"ט ז"ל אבל אם אמר א' יצא עמנו מעיר פ' ומת מחפשין באותה העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו ע"כ והכא בנ"ד דלא ידעינן דודאי לא יצאו אחרים וכו' אימור דשמא אחרים יצאו ועליה' הוא שאומר שמתו וכו' וההיא נמי שכתב הרב בש"ע סעיף י"ז יצא גוי ויש' מעמנו למקום אחר ובא הגוי ואמר איש שיצא מכאן עמי מת משיאין את אשתו וכו' ה"נ משמע שאנו יודעים שזה האיש שיצא וכו' הוא בעלה של זו הספק הב' דהוי שעת מלחמה וצריך שיאמר קברתיו וכמו שפסק הרב בש"ע סעיף ל"ג וסעיף ן' ואין לחלק בין מלחמה גדולה למלחמה קטנה וכדמוכח ביבמות ודלא כמ"ש מוהריב"ל ובמקום אחר הארכתי קצת בזה.
שורה 39: שורה 41:
כל זה היינו אם לא נשאת אבל בזו שלא נשאת ע"פ הוראת חכם ולא בשום עדות נפלו בה ב' ספיקות חדא דהא מבעייא לן בגמרא אי טעמא דע"א באשה הוא משום דאיהי דיייקא ומינסיבא. או משום מילתא דעבידא לאיגלויי ואי טעמא הוי משום דדייקא ומינסבא א"כ בזו דלא דיייקא דהא אנן סהדי שלא דקדקה א"כ לא סמכינן על עדותו של עד.
כל זה היינו אם לא נשאת אבל בזו שלא נשאת ע"פ הוראת חכם ולא בשום עדות נפלו בה ב' ספיקות חדא דהא מבעייא לן בגמרא אי טעמא דע"א באשה הוא משום דאיהי דיייקא ומינסיבא. או משום מילתא דעבידא לאיגלויי ואי טעמא הוי משום דדייקא ומינסבא א"כ בזו דלא דיייקא דהא אנן סהדי שלא דקדקה א"כ לא סמכינן על עדותו של עד.


תו איכא לספוקי דהשתא מכיון שנשאת שלא בהוראת חכם ולא בשום עדו' דמייא לקטטה בינו לבינה דלא מהימנא ואפילו אם בא עד אחד והעיד וכו' אינו נאמן וכמ"ש הרב בש"ע בסמ"ח דחוששין שמא שכרה אותו וכו' ואע"ג דהתם אמרינן דאם נשאת לא תצא איכא לספוקי דשמא התם הוא משום דיש לה עד כשר משא"כ הכא כשאין כאן אלא עדותו של ישראל מפי גוי דגרע טפי.
תו איכא לספוקי דהשתא מכיון שנשאת שלא בהוראת חכם ולא בשום עדו' דמייא לקטטה בינו לבינה דלא מהימנא ואפילו אם בא עד אחד והעיד וכו' אינו נאמן וכמ"ש הרב בש"ע בסמ"ח דחוששין שמא שכרה אותו וכו' ואע"ג דהתם אמרינן דאם נשאת לא תצא איכא לספוקי דשמא התם הוא משום דיש לה עד כשר משא"כ הכא כשאין כאן אלא עדותו של ישראל מפי גוי דגרע טפי.


ונראה דליתא להני ספיקי שהרי לדעת הרמב"ם ס"ל דאיפשי' הבעייא דטעמא דעד אחד הוא משום דמילת' דעביד' לאיגלויי ואהך טעמ' הוא דסמכינן ולא משום דהיא דייקא ומינסיבא ולכך אף על גב דלא דייקא ומינסיבא סמכינן אעדותו של עד. ובקטטה הט' משום דכיון דהוחזקה בשקרנות לכך חוששין שמא שכרה אותו, ולכך ס"ל להרמב"ם דבעייא דעד אחד בקטטה לא איפשיטא ולכן איכא למימר דלא חשש' לשכרה אותו אלא בהוכחשה וכו' דכיון דהיא שקרנית משא"כ בזו דלא הוכחשה. ועוד דעד הוא דאטעיה כמו שנתבאר לי מפי העד. ועוד יש להתיר מטעם שכ' הב"ש בשם הכ"מ דדווק' כשהיא הביאה העד וכמו שנר' מתשובת מהרא"ם משא"כ הכא שהעד בא מעצמו.
ונראה דליתא להני ספיקי שהרי לדעת הרמב"ם ס"ל דאיפשי' הבעייא דטעמא דעד אחד הוא משום דמילת' דעביד' לאיגלויי ואהך טעמ' הוא דסמכינן ולא משום דהיא דייקא ומינסיבא ולכך אף על גב דלא דייקא ומינסיבא סמכינן אעדותו של עד. ובקטטה הט' משום דכיון דהוחזקה בשקרנות לכך חוששין שמא שכרה אותו, ולכך ס"ל להרמב"ם דבעייא דעד אחד בקטטה לא איפשיטא ולכן איכא למימר דלא חשש' לשכרה אותו אלא בהוכחשה וכו' דכיון דהיא שקרנית משא"כ בזו דלא הוכחשה. ועוד דעד הוא דאטעיה כמו שנתבאר לי מפי העד. ועוד יש להתיר מטעם שכ' הב"ש בשם הכ"מ דדווק' כשהיא הביאה העד וכמו שנר' מתשובת מהרא"ם משא"כ הכא שהעד בא מעצמו.


ונראה גם כן דפשיטא דאין לחלק בין עד כשר וכו' שהרי ע"כ מדינא בעדות אשה אין לנו להאמין לעולם אפילו לעד כשר דאין דבר שבערוה פחות משנים אלא דרבנן אסכמוה אטעמא דמילתא דעבידא לאיגלויי והוא הדין והוא הטעם בגוי מסיח לפי תומו ואדרב' נראה דעיקר עדותו של גוי מסיח לפי תומו עדיף טפי כהך חששה דשכרה אותו כיון דמסיח לפי תומו ואי איכא למיחש לשכר' אותו אדרב' העדותו של העד שמעיד כן מפי הגוי זה הוא מה שנראה עתה וצור ישראל יצילנו משגיאות. וכת"ר יתבונן בענין וישלחנו לי עוד להתיישב בדבר ע"ה, וחתום על זה החכם השלם הדיין המצויין המובהק והכולל העניו הקדוש רב תנא הוא כמוהר"ר אד"א זלה"ה.
ונראה גם כן דפשיטא דאין לחלק בין עד כשר וכו' שהרי ע"כ מדינא בעדות אשה אין לנו להאמין לעולם אפילו לעד כשר דאין דבר שבערוה פחות משנים אלא דרבנן אסכמוה אטעמא דמילתא דעבידא לאיגלויי והוא הדין והוא הטעם בגוי מסיח לפי תומו ואדרב' נראה דעיקר עדותו של גוי מסיח לפי תומו עדיף טפי כהך חששה דשכרה אותו כיון דמסיח לפי תומו ואי איכא למיחש לשכר' אותו אדרב' העדותו של העד שמעיד כן מפי הגוי זה הוא מה שנראה עתה וצור ישראל יצילנו משגיאות. וכת"ר יתבונן בענין וישלחנו לי עוד להתיישב בדבר ע"ה, וחתום על זה החכם השלם הדיין המצויין המובהק והכולל העניו הקדוש רב תנא הוא כמוהר"ר אד"א זלה"ה.
{{ניווט כללי תחתון}}