מורה נבוכים/א/ד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דע כי 'ראה' ו'הביט' ו'חזה' – שלש המלות האלה נופלות על ראות העין והושאלו שלשתם להשגת השכל.
אמנם זה ב'ראה' מפורסם אצל ההמון – ואמר: "וירא והנה באר בשדה" וזה – ראות עין; ואמר: "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת" וזה השגה שכלית.
ולפי זאת ההשאלה הוא כל 'לשון ראיה' שבאה באלוה ית' כאמרו: "ראיתי את יי", "וירא אליו יי", "וירא אלהים כי טוב", "הראני נא את כבודך", "ויראו את אלהי ישראל" – כל זה השגה שכלית לא ראות עין ממש בשום פנים. כי לא ישיגו העינים רק גוף, ובצד וקצת מקריו גם כן – כלומר: מראה הגוף ותארו וכיוצא בהם. וכן הוא ית' לא ישיג בכלי כמו שיתבאר.
וכן 'הביט' נופל על ההבטה בעין לדבר "אל תביט אחריך", "ותבט אשתו מאחריו", "ונבט לארץ". והושאל אל הבטת השכל והשקפתו על התבוננות הדבר עד שישיגהו; והוא אמרו: "לא הביט און ביעקב" כי ה'און' לא יראה בעין; וכן אמרו: "והביטו אחרי משה" – אמרו ה'חכמים ז"ל' שבו עוד זה הענין ושהוא הגדה על היותם מדקדקים אחר פעולותיו ומאמריו ומסתכלים בהם; ומזה הענין אמרו, "הבט נא השמימה" כי זה היה ב'מראה הנבואה'. ועל זאת ההשאלה הוא כל 'לשון הבטה' שבאה באלוה ית': "מהביט אל האלקים" ותמונת יי יביט", "והביט אל עמל לא תוכל".
וכן 'חזה' נופל על ראות העין "ותחז בציון עינינו". והושאל להשגת הלב "אשר חזה על יהודה וירושלם", "היה דבר יי אל אברם במחזה". ועל זאת ההשאלה נאמר: "ויחזו את האלהים". ודעהו!
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |