מהרש"א - חידושי אגדות/בבא מציעא/פה/ב

מהרש"א - חידושי אגדות בבא מציעא פה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

על שלא ברכו בתורה תחלה כו'. עיין הפירוש שכתבנו בזה בחידושינו דאגדות דמסכת נדרים:

מ"ד קטן וגדול שם כו'. אלא כל המקטין עצמו על ד"ת בעוה"ז נעשה גדול כו' אפשר שרמזו בכאן על דוד המלך שהרהרו אחריו שבא על א"א אחד מג' שיורדין לגיהנם ואינן עולין ע"ז אמר קטן המקטין כו' והוא דוד שדרשו עליו בפ"ק דמגילה שנאמר בו הוא הקטן גו' דכשם שבקטנותו היה מקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בתורה כך במלכותו כו' נעשה גדול לעוה"ב שהוא יהיה המברך בסעודה דלעוה"ב כדאמרינן בפרק ע"פ אמר דוד לי נאה לברך כו' ובזה נעשה גדול דהגדול מברך ברכת המזון וכן בעבד חפשי גו' אפשר שרמזו על משה רבינו ע"ה דאמרינן בפרק חלק וישמע משה ששמע שחשדוהו בא"א וע"ז אמר כל המשים עצמו כעבד כו' שהוא משה שנאמר בו תורת משה עבדי לפי שנתן נפשו עליה נקראת על שמו נעשה חפשי מאדוניו שלא שלע גם מלאך המות במותו כדאמרי' במדרשות וק"ל:

א"ל ר"ח לר' חייא בהדי דידי קמנצית כו'. יראה בזה שהשיב לו ר' חייא דדידי עדיפא מדידך דאי משתכחת תורה ח"ו ודאי דהוה דידך עדיפא שעל ידי פלפולך תחזירה אבל אנא עבידנא שלא תשתכח וא"כ דידך אינה אלא בכח ודידי הוא בפועל ויותר משובח דבר שהוא בפועל מאשר הוא בכח ואמר מאי עבידנא אזלינא ושדינא כתנא כו' שכל מעשה הזה לתורה הוא בתחלה לש"ש ולא היה בו שום שתוף ד"א וכוונה אחרת שלא לש"ש כי אלו קנה בהמה לעורה היה בו מצד המוכר שיתוף ד"א אבל מתחלת גידול הכתנא היה לשם תורה ולמצוה כדמסיים ומאכילנא לבשרייהו ליתמי ואריכנא מגילתא כו' עד דאתינא אקרו ואתנו אהדדי כו' שכל אחד נעשה לומד ומלמד שהוא מעלה העליונה בתורה וע"י זה לא תשתכח תורה מישראל ומסיק ודקדק דאמר רבי גדולים מעשה חייא שהם עדיפים וגדולים מדר' חנינא מפני דר' חייא הם במעשה ובפועל ודר' חנינא אינן אלא בכח:

אפי' מימר א"ל אין אפי' מאבא כו'. אפשר שא"ל אין על צד הענוה דאמרי' בסוף סוטה משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא דהא מצינו ברבי עדיפא אפי' מדר' יוסי דאמרינן בפרק כל כתבי א"ר יוסי מימי לא הסתכלתי במילה שלי איני והאמרו ליה לרבי מ"ט קרו לך רבינו הקדוש כו' ברבי מלתא אחריתא הוה ביה שלא הכניס ידו תחת אבנטו:

ור' יוחנן אצל ר' חייא לא כו' א"ל באתר דזקוקין דנורא כו'. המשל בזה הנפח שהוא המנפח הגחלים להבעירן ובידו הוא בכח אבל באתרא דכבר יש שם זיקוקין דנורא וביעורין דאש אין צריך לעייל נפחא תמן שיש שם הבל והמשל בזה את ר' חנינא המשיל לנפח שיש בידו להבעיר האש ולהחזיר התורה ליושנה אבל לגבי ר' חייא אין צורך לו שהרי יש שם ביעורין וזקוקין דעבד לה בפועל שלא תשתכח וא"כ מאן מעייל בר נפחא שהוא ר' יוחנן שהיה תלמיד ר' ינאי ור' חנינא לתמן שהרי אין צורך לו ואפשר שמזה המשל קרא לו לרבי יוחנן בר נפחא בפ' חלק ובספר יוחסין פי' טעמים אחרים דחוקים ע"ש ודו"ק:

אמינא מתנייתא דמר כו' מתנינא ואתסאי שע"י זה המת דר בשני עולמות כדאמרינן בפרק האשה רבה אגורה באהלך עולמים כו' כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה"ז כאלו שפתותיו דובבות כו' וק"ל:

יומא חד ריש ירחא הוה כו'. כי זה היום אשר בו חידוש הלבנה הוא רמוז על התחדש מלכות ישראל לעתיד ויום מוכן להתפלל עד"ז כמאמר נוסחו וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה כו' והוא שאמר דאי תקפי היום בר"ח ברחמי הוו מייתי ליה למשיח כו':

אדאוקמינא לאברהם ומשי ידיה ומצלי כו'. הוא מבואר שהצדיקים במיתתם קרויין חיים והמיתה אינה אלא כשינה כאמור לישני עפר והוא שאמר אדאוקמינא לאברהם שהעמידו מתוך השינה ומשי ידיה לתפלה כדין הישן על מטתו שצריך נטילה לתפלה כו' וק"ל:

כי מטא למימר מחיה מתים רגש עלמא כו'. אפשר שזהו התחלת התחייה כי כן מצינו במתים שהחיה יחזקאל ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבנה עצמות כו':

מחיוה ס' פולסי דנורא כו'. והטעם כשם שמלקות שלמטה ל"ט שהוא ג' פעמים י"ג שנות בר עונשין דב"ד שלמטה כן מלקות דלמעלה ס' שהוא ג"פ כ' שנות בר עונשין דב"ד של מעלה:

אתא כו' כדובא דנורא וכו'. וטרדינהו יראה שהוא שר מלך פרס שלמעלה שהוא נקרא דוביאל דאוקמוהו במקום גבריאל וכתבו ליה לישראל ולרבנן באכרגא כדאמרינן בפרק י"ה והוא אתא לטרדינהו לומר דלא אתי עדיין זמן המשיח ועדיין ניתנו ישראל להיות משועבדים תחת יד מלך פרס:

חכים יתקרי ורבי לא יתקרי יש לספק בזה ומה היה חסר שלא נסמך שהרי היה ראש ישיבה בנהרדעא בלי סמיכות ואפשר לומר בענין הסמיכות הא' שיש לו רשות לכוף ולדון ופטור מלשלם אם טעה והב' שיש לו רשות להורות באיסור והיתר כדאמרינן בפרק קמא דסנהדרין כי הוה נחית רב לבבל א"ל ר' חייא לרבי בן אחותי יורד לבבל יורה יורה ידין ידין יתיר בכורות אל יתיר והרי אף רב שלא נסמך להתיר בכורות נעשה ראש ישיבת סורא וה"נ שמואל נמי בלא רשות נעשה ראש דכיון דנטילת רשות לדון אינו אלא שיהיה פטור מלשלם סמך על עצמו דחכים יתקרי בספרו דאדם ואמרי' הרוצה להתחכם יעסוק בדיני ממונות ע"כ היה דן כי היה חכם בדינין ולכך הלכתא כוותיה בדיני ולא טעה מעולם בדין אבל באיסור לית הלכתא כוותיה ואפשר שהוא עצמו לא סמך על עצמו להורות דבר איסור כיון שלא נסמך ורבי לא יתקרי ודו"ק:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

שולי הגליון