שיטה מקובצת/בבא מציעא/פה/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן שיטה מקובצת מהרש"ל חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כי מטא ההיא שעתא לא מצאי כו'. אומר רבינו שבחלום הראהו ונראין דבריו. תוספות שאנץ.
אמר רב יהודה אמר רב שלא ברכו בתורה תחלה. מה שפירש לנו זוג הוא שהנמנע מלעלות לספר תורה הוא אסור והיו תלמידי חכמים רובם קשה עליהם התנועה לעלות לספר תורה והיו נמנעין מלעלות. והנראה לי בפירוש דבר זה הוא בהפך והוא שהדבר האסור הוא היות איש תלמיד חכם נמצא שם ועולה לפניו כהן עם הארץ או מי שהוא גרוע ממנו בחכמה וקורא תחלה ולהיות שהם מיעטו כבוד תורה ואין קורין תחלה בתורה אלא קורא אחר פחות מהן לקו רובם שאין תורה יוצאה מבניהם לפי שמה שאמרנו כהן ראשון וכו' אין כל זה אלא בשויה וממה שיסייע את הפירוש הזה הוא היות בעל המאמר הוה רב ובפירוש אמרו רב קרא בכהני לפני שמואל. הרמב"ם בתשובת שאלה מועתק מלשון ערבי.
אדמוקימנא ליה לאברהם. תימה והלא בכל יום היה עושה כך. הרא"ש.
על מה שכתבו בתוספות שאין הקב"ה מחיה את המתים אלא על ידי טל. וכתב הרמב"ן וזה לשונו: כדאמרינן בכמה דוכתי באגדות שעתיד הקב"ה להוריד טל ובו מחיה את המתים וקרא כתיב ימיו מתיך וגו' כי טל אורות וגו'. ואמרינן נמי באגדה כשנתן הקב"ה תורה לישראל בדיבור ראשון יצאה נשמתן והחיה אותן בגשם ועליהם אמר הכתוב גשם נדבות וגו'. ואי קשיא וכי רבי חייא ובניו לא היו מתפללין שמונה עשרה ברכות ומאי שנא האידנא. לא קשיא יחיד על הצבור שאני ותענית צבור שאני שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר וגו' והכי נמי אמרינן התם בתעניות ולשמואל שליח צבור דמיעני היכי משכחת לה כגון דאמר משיב הרוח נשב זיקא אמר מוריד הגשם אתא מיטרא. ע"כ.
וזה לשון הריטב"א ז"ל: כי מטא לתחיית המתים רגש עלמא. ואף על גב דמקמי הכי אדכר תחיית המתים בראש הברכה אתה גבור וכו' מחיה המתים. ההיא אינה אלא להחיות מתים שהגיעו לשערי המות אבל תחית מתים העתידה היא של סוף הברכה וכדאמרינן באגדה שאין הקב"ה מחיה מתים לעתיד אלא על ידי הטל דכתיב יחיו מתיך וגו'. אמר מוריד הגשם אתא מיטרא. פירוש וזמן ימות הגשמים היה שאלמלא כן לא היו אומרים אלא מוריד הטל ואף על פי שצריכים לגשמים. וכי תימא וכי רבי חייא ובניו לא היו מתפללים שמונה עשרה כל יום ויום ומאי שנא האידנא. לאו מילתא היא דשאני דתענית צבור ושאני יחיד המתפלל על הצבור כי תפלתו מקובלת יותר. עד כאן.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |