מגלה עמוקות/קיח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן קיח
אמרו בגמרא בפרק קמא דב"ב (י"ד ע"ב) משה כתב ספרו וספר איוב ופרשת בלעם. חזרנו על כל המקומות ולא מצינו רמז בתורה על זה שיהיה משה הסופר של איוב, וקב"ה כל מילין סתימין דעבד לן אעיל לן באורייתא קדישא, והא היכי רמיזא. גם בענין פרשת בלעם כתבו הקדמונים שהם י"ח פסוקים שבפ' יהושע שבהם מלחמות מדין והריגת בלעם, אבל בזוהר פרשת וזאת הברכה (זוהר ח"ג רצ"ט ע"ב) משמע שם ע"א בספרא דבלעם. ולדעתי נרמז ענין זה בראשי אתוון ואתחנן אל ה' בעת, ר"ת איוב, בעת ההיא, ר"ל באותו עת ממש שכתב משה ה' חומשי תורה, ההוא כתיב, באותו עת ממש מתעסק משה בענין ההוא קאי על ענין איוב, ואמר לאמר לדורות, עד שאמרו בגמרא (מסכת ב"ב דף ט"ו.) איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה, שכתוב במורה נבוכים פירושו של דבר שלא היה ולא נברא, אלא בשביל משל שילמדו ממנו בני אדם, והיה למשל לקבל ממנו יסורין באהבה. וזה נרמז במלת ההוא לאמר, כמ"ש גבי איוב והאיש ההוא היה לו צאן ובקר (איוב א' ג), שאיש ההוא לא נברא אלא לאמר למשל לדורות. ובמלת בע"ת, בגימטריא בלע"ם ב"ן בעו"ר, שהוא על ספרא דבלעם שכתב גם כן באותו פרק. ולפי זה מתורץ מ"ש במדרש רבה (תנחומא ואתחנן סי' ו') שאמר משה לפני הקב"ה אם חטאתי לך, תשלח עלי יסורין ולא אמות. וקשה מהיכן אנו למדין לומר כן, שהרי בכל תפלתו של משה לא מצינו שזכר משה לקבל יסורין. אבל לדידי ניחא, שבכאן זכר איוב בפסוקי קמא כד אסתכל ברישא אתוון, ועל זה סידר תפלתו דהתחיל באדני דתמן דינא, בסוד יסורין של אהבה ששלח הקב"ה לאיוב, ועליו קאמר אתה החלות להראות את עבדך, רמז על איוב שקראו הקב"ה עבד, כמ"ש (איוב א ח) בעבדי איוב, את גדלך שמתחלה נהגת עמו במדת טובך, ואחר כך דנת אותו ביסורין ושלחת עליו ידך החזקה, כמ"ש יד אלהי נגעה בי (איוב יט כא). וזכר אשר מי אל, על מדת אברהם שהיא חסד אל, שאמר השטן עליו לא מצאתי בכל העולם כאברהם, ואמרו במדרש רבה (במ"ר פי"ז ב') (כדאיתא בב"ב דף ט"ו) כל היסורין שבאו על איוב, היה ראויים לבא על אברהם, רזא עילאה איכא הכא, ורזא דגלגולא שהיו ראויין אותן היסורין דוקא לבא על אברהם, והוא סוד (בראשית יח א) 'וירא 'אליו 'י"י 'באלני, ר"ת איו"ב, 'י"י 'באלני 'ממרא ר"ת יב"ם, כי איוב בן יבמה היה (כדאיתא בזוהר במדבר עמוד שצ"ו (זוהר ח"ג רט"ז ע"א)), והוצרך להתגלגל בדין בן יבמה, ונקרא עו"ץ, שהיה מתחילה 'עובד 'צלמים, ורת"ח להקב"ה בהיותו תר"ח כדאיתא בזוהר (ח"ג קי"א ע"ב). וזה סוד א"ת עבדך, א"ת דייקא ר"ת 'איוב 'תרח, גדל"ך בגימטריא יבמ"ה שהיה בן יבמ"ה, והיה אדם ילוד אשה ר"ל מסיטרא דנוקבא, לכן הוצרך להתגלגל, ורמז במלת את גדלך, שהראה הקב"ה לאברהם גלגולו של איוב באותו פרק, דאיתמר שם וענותיך תרבני (תהלים יח לו), כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו (מגילה ל"א ע"א), ז"ש את גדלך. ואחר כך לאחר עקידת יצחק, נתבשר גם כן אברהם באותו פרק שעשה אביו תשובה (ב"ר פ"ל ד') בסוד הגלגול וישב העפר אל הארץ כשהיה (קהלת יב ז), כי אדם אל עפר ישוב (איוב לד טו), לכן איתמר שם ויגד לאברהם הנה ילדה מלכה גם היא את עוץ בכורו (בראשית כב כא), ז"ש את ידך החזקה שרמז על עקידת יצחק, ולכן אמר אשר מי אל, שהוא סוד הן כל אלה יפעל אל (איוב לג כט), שהוא סוד חסד אל (תהלים נב ג) ורזא דגלגולא, ואם כן לפי זה שפיר אמר משה אעברה נא, שיעשה לו הקב"ה כמו שעשה לאיוב שישלח גם עליו יסורין, ודרש לשון עברה מלשון עובר על פשע (מיכה ז יח), שיעבור על חטאיו ויתמלא עליו הקב"ה עליו עברה כאשה עוברה (עיין ברכות כ"ט ע"ב), להכות אותו ביסורין כמו איוב. ולפי זה יתורץ גם כן מ"ש במדרש (ילקו"ש רמז תתי"ד) שאמר משה ללויתן שמעת תחנוניו ולי אין אתה שומע. לפי שעתה מדבר בענין איוב, ושם מספר בענין תחנוניו של לויתן. השיב הקב"ה רב לך לדמות עצמך לאיוב שעשה מתחלה עבירות גדולות שהיה עובד עבודה זרה, והיה ראוי לאותו עונש ולאותן יסורין מצד עצמו, גם היה לו חלק באותו עצה של הבה נתחכמה (שמות א י) כדאיתא (במדרש רבה שם (שמו"ר פ"א ט') ובסוטה דף י"א.), דאיתמר גביה הנה עם בני ישראל רב (שמות א' ט), לכן היה ראוי לעונש רב והוא מדה כנגד מדה, הוא נתן עצה על ישראל ליטול ממונם ולשמור את נפשם, גם הוא נידון באותו הדין ממש (איוב א יא) גע בכל אשר לו אך את נפשו שמור (איוב ב ו), לכן אל תוסף:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |