מגלה עמוקות/פב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן פב
ראה משה שאחר מ' דורות מסיני יבא רבינו הקדוש ויתקן משניות שהיא תורה שבעל פה. ועל זה אמר ואתחנן, פתח בו', מאחר שעל ידו נתנה ה' חומשי תורה, רצה לבקש שעל ידו יהיה גם כן ו' סדרי משנה, ועל זה אמר בעת ההיא על סוד תורה שבעל פה, שהיא לשון נקבה, ההוא כתיב על תורה שבכתב שהוא דכורא. לאמר, מה שיאמרו לדורות הבאים רצה הוא שיהיה בדורו, לא"מר נוטריקון ל"ימות א"נטנינוס מ"לך ר"ומי, ל"תקן א"סיפת מ"שניות ר"בי. ועל זה התפלל ופתח באד"ני לקביל תורה שבעל פה, אתה החלות להראות כל הדורות מה שיהיה בדורות הבאים, את גדלך תורה שבכתב מימין, ידך החזקה תורה שבעל פה משמאל. והנה מאחר שאני הוא המתחיל בתורה שבכתב, וצריך לזווג תרין אתוון דיחודא, בשמים היא אות ו' מן השם, ובארץ היא ה' אחרונה שבשם, ומזה הטעם תורה שבכתב שהיא מרזא דאות ו', לכן הוצרכו להיות ה' חומשי תורה, לאכללא ה' שהיא שכינה באות ו' שהוא הקב"ה, תורה שבעל פה היא מרזא דה' אחרונה שבשם שהיא נוקבא, צריכין להיות ו' סדרים ליחד אות ו' באות ה'. לכן רצה משה גם כן לחבר אהל להיות אחד, דהיינו שיהיה הוא המייחד ה' חומשי תורה גם ו' סדרי משנה, והוא נתן תורה שבכתב שהוא סוד שמים אות ו' של שם. אעברה נא, אין נא אלא עתה, ואראה את הארץ, ר"ל תורה שבעל פה שהוא סוד ארץ, כדי לייחד ולהודיע אשר מי אל בשמים ובארץ, אל אחד נתנו ואב אחד לכלנו (מלאכי ב י), וכולם נתנו מרעה אחד (קהלת יב יא, חגיגה ג' ע"ב). וזה נרמז במלת א'ע'ב'ר'ה, א"נטונינונס ע"שה ב"רית ר"בינו ה"קדוש (עיין תוס' ע"ז י' ע"ב ד"ה אמר), ומאותו ברית שכרת עמו חיבר רבי משניות, נא רוצה אני שיהיה עתה צירוף אעברה א"ב ר"עה, נ"תנה א"חד ר"ת נ"א כלם נתנו מרועה אחד. השיב הקב"ה רב לך, מה שנתת תורה שבכתב שהוא שלך, וכל הדקדוקים כולם משלך הם, וכן הראתי לך בזה ספר תולדות אדם כל הדורות הבאים, אל תוסף דבר אלי בדבר הזה, ז"ה דייקא, ר"ל על אותו הספר של אדם הראשון שהוא סוד זה, (כדאיתא בע"ז דף ה'.) שהראה לו דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור וסופריו, אל תוסף דבר על דברים שבעל פה שאי אתה רשאי אומרם בכתב (כמ"ש בגיטין דף ס':), כי מה שרבי כתבן על הספר, הוצרך לעשות כן משום עת לעשות לה' (תהלים קיט קכו, גיטין ס' ע"א). ולזה רמז משה בתחילת תפילתו בעת ההיא לאמר, ב"עת דייקא, על אותו עת לעשות לה' שהוצרך רבי לעשות עבור שלא הפירו תורתיך, רצה משה לעשות בזמן ההוא. על זה השיב לו הקב"ה רב לך, ר"ל דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב, ובאותו ספר של אדם הראשון ששם קורא הדורות מראש, ושם כתוב שאחר משה יהיה יהושע, לכן אל תוסף דבר עוד בדבר הז"ה, שהוא ספר של אדם הראשון, וצו את יהושע וחזק"הו ואמצ"הו בתורה שבעל פה ושבכתב, והוסיף ה"ו על תורה שבכתב ועל תורה שבעל פה ב' פעמים ה' ו', כמו שאמרו בתורה שבכתב יש בה ה' חומשי תורה והיא מדריגה דו', ותורה שבעל פה היא ו' סדרי משנה והיא מדריגה דה', ליחד יחודא דקודשא בריך הוא ושכינתא בסוד בכל דרכיך דעהו (משלי ג ו), שהוא יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |