מגיני שלמה/ביצה/לט/א
מגיני שלמה ביצה לט א
ד"ה הכא במגביה וכו' ודוחק וכו' ועוד אין סברא לר"ש וכו' נלע"ד ליישב קושיא השני' דר"נ ור"ש בהא פליגי דר"נ דהמגביה לא הגביה כלל אדעתא למקני הוא כ"א לחבריה וא"כ קנה חבירו משבאה לידו והראשון לא קנה כלום לר"ש. דזה אינו דאם הראשון לא קנה כלל גם השני לא היה קונה דהא השני לא משכם ע"מ לקנות עתה כלום אלא שרוצה לקנות בהגבהתו של ראשון דהמגביה מציאה לחבירו לק"ח. א"כ במאי קנה השני אלא ש"מ דהראשון מגביה בתחילה ע"מ שיקנה הוא דכיון דחזינן דרצונו להקנות לחבירו שהרי נתנם לחבירו וחבירו א"א לו לקנות אם לא שיקנה הוא תחילה אמרינן דודאי היתה כוונתו כן:
והנלע"ד עוד בזה משום דצריך לפרש מ"ט דר"נ דהא השני לא משכן אלא על דעת הגבהת הראשון ואמרינן ביבמות פ' ר"ג העודר בנכסי הגר וכסבור שלו הן לא קני כיון דלא נתכווין להחזיק ה"נ הוא סבור דקני בהגבהת הראשון ולא נתכוון לקנותו מחדש ואפשר דרב נחמן דאדם יודע דהמגביה מציאה לחבירו לק"ח וקא מכוין הוא לקנות במשיכה שלו אבל לענד"ן דר"ן לטעמיה דאמר בנדרים ס"פ השותפים דקני ע"מ להקנות קני וא"כ ס"ל דזה שהגביה נתכוין לקנות הוא ע"מ להקנות לחבירו וא"כ כי מקנה ליה קני כיון דהראשון קנה להקנות לחבירו ואע"ג דלעצמו לא קני כלל מ"מ להקנות לחבירו קנה כי עובדא דהתם ומיהו בעודו בידו לא קני חבירו דהוי תופס לב"ח במקום שחב לאחרים ואין זוכה בשבילו ויכול להחזיק לעצמו רק כי מקני לחברי' קנה חבירו דהוא קונה לו בענין להקנות לו אבל ר"ש סבר דקני ע"מ להקנות לא קנה האחר כלל וא"כ מתני' דקתני התם דמשנתנה לו קנה ע"כ הטעם דהראשון הגביהו ע"מ שיקנה הוא לעצמו תחילה ואח"כ מקניהו לחבירו כיון דרצונו להקנות לחבירו אמרינן דעשה בענין שיקנה חבירו:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |