מבוא התלמוד/ל
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד נתנו לנו חז"ל כלל גדול (חולין צ' ע"ב) דברי חכמים גוזמא וע' ג"כ (עירובין י' ע"א) וסימנך מתניתא גוזמא. וע' ג"כ ריש עירובין בשלמא בר קפרא גוזמא. והביאו חז"ל בחולין. מן שלשה מקומות. אשר דברו חז"ל בהפלגה במספר שלש מאות, ומזה המין הוא מה שזכרו חז"ל (בכורות נ"ד ב') מביצת בר יוכני, ששברה ג' מאות ארזים, וכן מה שאמרו (יבמות ט"ז ע"ב) שיש לו ג' מאות הלכות בצרת הבת, וכן ספרו מדואג האדומי שהיה לו ג' מאות הלכות במגדל הפורח באויר (סנהדרין ק"ו ע"ב) ור' אליעזר בן הורקנוס אמר בשעת מיתתו שיש לו ג' מאות הלכות בנטיעת קישואים (סנהדרין ס"ח ע"א) ואמרו על ר' יוחנן בן נדבאי שהיה אוכל ג' מאות עגלים ושותה ג' מאות גרבי יין (פסחים נ"ז ע"א) וע' רשב"ם (פסחים קי"ט ע"א) ד"ה משאו שלשה מאות פרדות לבנות וכ' רשב"ם לאו דוקא וכן כל שלשה מאות שבש"ס ע"ש. וכן מצינו ג' מאות כודנייתא נרגא דפרזלא דשליט בפרזלא, שדר נבוכדנצר לנבוזראדן (סנהדרין צ"ו ע"ב), וע' הגהות מהר"י ברלין שרמז שמה. לעיין בדברי רשב"ם פסחים אלו. וע' (גיטין ס"ח ע"א) ג' מאות מיני שידין היו בשיחים. וע' (כתובות קי"א ב') ובצרתי ג' מאות אשכולת ליום. וע' מאור עינים פרק עשרים. שהביא עוד מהך דג' מאות משלות שועלים (סנהדרין ל"ח ע"א) ומהך דג' מאות הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה (תמורה ט"ו ע"א) וכן מצינו ג' מאות גרבי יין (שבת י"ג ב') ועפ"ז ל"ק קו' התוס' (סוטה ל"ד ע"א) ד"ה יותר מן שלש מאות מיל ולק"מ משום דלא דוקא הוא כמו כל שלש מאות שבש"ס:
וכן דרך הש"ס לתפוס מנין ששים בהפלגה כמו שכתבו התוס' (ב"ק צ"ב ע"ב) ד"ה שתין רהיטי רהיט דאורחא דגמרא בהכי, כמו בסמוך שתין תוכלא מטי לככא דקל חברי' שמע ולא אכל, וע' (חולין נ"ח ע"ב) שתין מיני דפרזלא תלי לי' בקורנסא עכ"ל, והגאון מהר"י ברלין רמז לעיין רש"י (שבת צ' צ"ב) ד"ה שתין גושפנקי דכתב רש"י דלאו דוקא, וע' מהרש"א חידושי אגדות לש"ס (ברכות נ"ז ב') על מה שאמרו שבת אחד מששים בעולם הבא, שינה אחד מששים במיתה. וכ' מהרש"א דששים לאו דוקא, כמ"ש התוס' ב"ק ע"ש, ומזה המין מה שספרו (בכורות נ"ח ע"ב) מביצת בר יוכני שטבעה ששים כרכים, וכן מה שאמרו (ב"מ פ"ד ע"ב) הוי מייכי סמ"ך נמטי, סמ"ך ספונאי, סמ"ך ארנקי, וכן מ"ש (ב"מ פ"ה ע"ב) מחיוה לאליהו סמ"ך פולסא דנורא, וכן הוא (חגיגה ט"ו ע"א) וכן מצינו (מגילה ז' ע"ב) קריבי לי' שתין צעי דשתין מיני קדירה, ואכלו בהו שתין פלוגי ע"ש:
עוד נהגו לתפוס מנין תליסר ולאו דוקא, ע' רש"י (חולין צ"ה ע"ב) שדר לי' תליסר גמלי ספק טרפות, וע' רש"י (שבת קי"ט ע"א) ד"ה וזבנין בתליסר עיליתא דדינרי, כ' רש"י שם וגוזמא בעלמא היא, וכן בב"מ דנקט תליסר, כגון תליסר גמלי ספק טרפות, וכן תליסר טבחי דלעיל ע"ש, ומזה המין הוא ג"כ מ"ש (שבת קל"ה ע"א) אהדרי על תליסר מהולאי עד דשווי' כרות שפכה, וכן מה שספרו (חגיגה ט"ו ע"ב) דאלישע אחר שדר לינוקא לתליסר כנישתא, וכן אמרו (שבת ק"י ע"א) תליסר חמרי חיורתא: ועוד התעוררו המפורשים דדרך הש"ס לנקוט ג' פרסי לגוזמא, כמו (מגילה י"ד ע"ב) מלמד שהלך לאורה ג' פרסי, דלאו דוקא, וכן בריש פרק הרואה בעוג מלך הבשן שעקר טורא מן ג' פרסי, וכן רהיט ג' פרסי בחלא (כתובות ס' ע"ב) וכן רהיט ג' פרסי באגמא (סוכה נ"ה ע"א) וע' (שבת צ"ד ע"א) וכן (יומא כ' ע"ב) וכבר האריך בזה הרב בעל מאור עינים, ועוד ראיתי כי התעוררו בזמנינו, איזהו משכילים לפרט כל המספרים בלשון חז"ל, אשר לאו דוקא נאמרו, לכן לא רציתי להאריך, כי אין זה מגמת חיבורי לפרט כל המקומות, רק באתי לעורר על דרך חז"ל בדרכי התלמוד, והדורש והמבין יבין מדעתו, יותר מן מה שכתב כאן:
עוד ראיתי לעורר בפרק זה על הרבה מקראות בכתבי קודש, אשר נעתקו בלשון חז"ל בשינוי מן מה שנמצאו אצלנו ע"פ המסורה, כמו שהתעוררו התוס' (שבת קכ"ח ע"א) ונתן הכסף וקם, דרך הש"ס לקצר לשון המקרא, כמו (עירובין ס"ה ע"א) בצר אל יורה, וכן (ברכות נ"ה ע"ב) שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפה, ועי' תוס' (עירובין ב' ע"א) אל פתח אולם הבית, ופסוק זה אינו בשום מקום ע"ש, וביותר תראה (ברכות ס"א ע"ב עירובין ח"י ע"ב) דהעתיקו איזה תיבות, אלא מעתה וילך אלקנה אחר אשתו, ורש"י הוסיף שם ואלקנה נביא היה, ובאמת לא נמצא פסוק זה בשום מקום, כמו שהתעוררו הרש"ל והמהרש"א, וכן פסוק וילך יהושיע בתוך העמק אשר נעתק (מגילה ג' ע"א) לא נמצא בשום מקום כאשר התעוררו התוס', ועי' (זבחים קי"ט ע"ב) אלא מנוחת ארון דכתיב ויהי כנוח הארון, וכ' רש"י חפשתי ולא מצאתי, וע' רש"י (זבחים ק"ב ע"ב) אמר קרא ולו תאנית שלה, וכ' רש"י חפשתי ולא מצאתי, ועי' תוס' (שבת נ"ה ע"ב) ד"ה מעבירם כתיב רש"י דהש"ס חולק לפעמים על המסורה כמו שדרשו בירושלמי פ"ק דסוטה, על שמשון דשפט ארבעים שנה, ואצלנו לא נמצא זה רק מבואר במקרא דשפט עשרים שנה, וע' תשובת הרשב"א סי' פ"ח. על מה שאמרו בש"ס (סוטה י' ע"א) זכור לי עשרים ושתים שנה, ששפטתי את ישראל ע"ש, וע' בספר יד מלאכי סי' רפ"ג, דהאריך מה דנמצא אצלנו בברייתא דשנו הכמים, לי הכסף ולי הזהב אמר ד' צבאות, ועל פי המסורה כתיב נאום ד' צבאות, ושם העתיק דברי הריטב"א כתב יד בחידושיו לבבא בתרא על הא דאמרו (ב"ב קכ"ג ע"ב) דכתיב ובני מנשה חפר וישעי, ובד"ה לא נמצא רק אלה ראשי בית אבותם ועפר וישעי, וכתב שדרך הש"ס לשנות בפסוקים ופעמים שמוסיף כמו (תענית כ"ט ע"ב) לתת להם אחרית ותקוה ובמקרא נאמר לתת לכם אחרית ותקוה (באמת בש"ס שלפנינו נאמר לנכון לתת לכם) וע' בספר ב"י מענה ח' שהעתיק זה מן הרמב"ן וע"ש, שהתעורר עוד מהרבה מקומות שהעתיקו חז"ל לשון המקרא שלא כהוגן והראה עוד (שבועות ל"ה ע"ב) מעתיק הש"ס מקרא ופנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. ובמקרא לא נאמר הכהן, וכן העתיקו בגמרא (מו"ק ה' ע"א) ערלי לב וערלי בשר לא יבא אל מקדשי לשרתני, ובקרא ליתא תיבת לשרתני, וכלל הדבר דחז"ל לא הצריכו להעתיק הדברים ככתבם וכלשונם, רק מה שהיו נצרך לענינם. ולפעמים צרפו המאוחר והמוקדם ועשו מזה ענין שהמכוון אחד. וכמו שכינו זאת למקרא, ואמרו שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפה. וכן הוא בש"ס (ב"ק פ"א ע"ב) עליו הכתוב אומר מהיות טוב אל תקרא רע, ומקשה הש"ס ומי כתיב כה"ג, ומשני משום שנאמר אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך, וע' (ב"מ ק"ו) עובר משום בל תשהא אע"ג דלא נמצא כן במקרא דרכם לקצר. ולהביט רק על הכוונה משום שכ' אל תאמר לריעך לך ושוב ומחר אתן ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |