לבושי שרד/אורח חיים/תקצא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים תקצא

מג"א סק"א אפי' קודם. שלא יאמר ובראשי חדשיכם קודם איזהו מקומן אע"ג דלא שייך בהא החשש דלא ליתי לזלזלולי לומר יום ב' דר"ח עיקר משא"כ כשמזכיר בתפלה ודאי יש חשש זה טפי לכן כ' המ"א בל' אפי':

סק"ב שנדחק שלא לומר מוספי. דכיון דפסוקי ר"ה פורט ופסוקי ר"ח אין פורט אין נכון לכוללם יחד בתיבת מוספי קמ"ל רמ"א דלא חיישינן לזה:

שם מתפללין עם הש"ץ וכו'. ר"ל שאין מתפללין כלל בלחש רק מתחיל הש"ץ התפלה בקול רם והצבור אומרים עמו מלה במלה הובא מנהג זה בב"י:

הג"ה ס"ד ובתורתך כתוב וכו'. לשון זה לאו דוקא ור"ל שאומר ככתוב בתורתך ובזה נחשב כאלו הזכיר אותן הפסוקים בפיו:

ט"ז סק"ב שמתכסה החודש. ר"ל שאין מזכירין בו פסוקי ר"ח כ"כ הערוך הובא בטור:

סק"ג י"ל לזרעו של יעקב ולא לזרעו אע"ג דהזרע מתייחס ליצחק ביעקב כצ"ל:

סק"ג וגם ביום ב'. ר"ל אע"ג דיום ב' בודאי אינו ר"ח דאין אלול מעובר ומש"ה מונין לימי החודש מיום ראשון דר"ה מ"מ אומרים מוספי גם ביום השני דאל"כ יאמרו כיון שאינו ר"ח אינו ג"כ ר"ה ויזלזלו ביום ב':

סק"ה וצ"ל ג"כ וכן כדי שיהא נחשב כאלו הזכיר גם הפסוקים של כתובים ונביאים אכן הטור כ' שאצ"ל רק ככתוב בתורתך ונכלל הכל דגם נביאים וכתובים מיקרי תורה:

ססק"ז כמו בבני לוט וכו'. רש"י ז"ל כ' בפ' דברים כי קני קניזי קדמוני שהם שעיר עמון ומואב ניתן שעיר לעשו ועמון ומואב לבני לוט בשביל שכר שלא גילה במצרים שאין שרה אחותו של אברהם עכ"ל א"כ לוט שלקח בשכרו מיחשב בירושה:

סק"ט אבל שחרית. לשון הש"ס בע"ז דף ד' לא ליצלי אינש בתלת שעתא קמייתא בר"ה ביחיד כיון דמופקד דינא דלמא מעיינו בעובדי' ודחפו לי'. אי הכי דצבור נמי צבור נפיש זכותיה א"כ דיחיד דצפרא נמי לא כיון דאיכא צבורא דמצלי לא מידחי ופריך והא אמרת ג' שעות ראשונות הקב"ה עוסק בתורה שניות דן איפוך דראשונות דן ואב"א לא תיפוך תורה דאיקרי אמת אין הקב"ה עושה לפנים משורת הדין דין דלא כתיב ביה אמת הקב"ה עושה לפנים משירת הדין ע"כ:

שם והוא מוסף וכו' דהא אסור ליה להתפלל מוסף בג' ראשונות אף שהצבור מתפללים שחרית:

שם ופירש"י מוספי כ' זה ליתן טעם דלא אסר הש"ס תפלת מוסף בג' ראשונות ביחיד רק בר"ה:

שם וכ' בס"ח הביא דברי הס"ח לומר שדברי הס"ח סותרים לדבריו שכ' דג' שעות שדן בכל השנה הן רק: פקידה ובחינה בעלמא בל' הש"ס מהפסוק ותפקדנו לבקרים ולרגעים תבחננו דנלמד משם שאדם נידון בכל יום ומדברי הס"ח משמע שהוא דין ממש וממילא הדר לקמייתא דלרש"י משמע דגם שחרית של כל השנה לא יתפלל בשעה ראשונה בקיץ וכו' ועיין בר"ה דף ט"ז:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.