יפה תואר על שמות רבה/לה

יפה תואר על שמות רבה לה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על שמות רבה - פרשה לה

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  

א  [עריכה]

הה"ד ישבעו עצי ה' וגו'. יתכן שבא לתרץ למה כתיב הקרשים בה"א ולא כתיב קרשים וכמ"ש בכל דבר ודבר בלי ה"א. ועוד מאי עצי שטים עומדים שמובן מאליו שיהיו עומדים וזקופים למעלה וביומא דרשו ע"ז שעומדים וקיימים לעולם ועוד שאר דרשות. ובתנחומא דרשו בשביל ב' קושיות אלו שקאי על הקרשים שהתקין יעקב אבינו והעמידם לזה מקודם לכן. ואגדה דידן דורש מפני שארזים לא נבראו אלא למשכן כדלקמן לכן אמר הקרשים ועומדים שהם הנבראים ועומדים מתחלה לכך:

שהיא מצפת באש. פי' כשצפה על האש ובוערת בו. ובמ"ר הגירסא מוצתה באש וכוונה אחת לשתי הלשונות:

לא הי' העולם ראוי להשתמש בארזים. עמ"ש בזה בב"ר פט"ו:

וכי תענה על דעתך ששם היו צפרים כו'. משום דדריש בב"ר פט"ז ארזי לבנון אשר נטע שהיו כקרני חגבים ושתלן הקב"ה בג"ע לכן פריך שא"א שצפרים יקננו בג"ע. ומשני דמה דכתיב אשר נטע ה' פי' שיהיו למשמרת לביהמ"ק ששם מקריבים צפרים:

ב  [עריכה]

למה עצי שטים. כיון דשבעה מיני ארזים היו ולמה בחר יותר בעצי שטים ממיני ארזים ומשני משום שאינו עושה פירות כלל לכן בחר בו וללמד ד"א לבני אדם בא:

ג  [עריכה]

למעשה כעושה. ובפ"ק דב"ב ובמ"ר פי"ב איתא גדול המעשה יותר מהעושה. זה הוא במעשה הצדקה כי ע"י יתנו רבים וזה טוב יותר מנתינתו לבדו וכן התלמוד שע"י ילמדו רבים וישמרו את התורה גדול מהעושה מצוה לבדו. אבל במעשה מצוה אחת אין טעם להגדיל את מעלת המעשה על העושה ודי ששכרם אחד הוא:

ד  [עריכה]

אמר ר' הושעיא על שום שהוא עשוי למשכן כצ"ל ועיין לעיל פל"א גבי אם חבול תחבול. ויהרוג כל מחמדי עין. זו הסנהדרין שחביבים על ישראל כגלגל העין כדאיתא באיכה רבתי:

ה  [עריכה]

מה כתיב למעלה וזאת התרומה. בא לתרץ למה כתיב הקרשים בה"א ומשני שפירושו הקרשים המתוקנים מכבר כדי שלא יצטרכו להשתמש בכלי ברזל במלאכת המשכן וכמ"ש במקדש כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו שפירושו לפי הפשט שהיו מביאים אבנים המתוקנים מבחוץ כדי שלא יצטרכו לברזל בשעת הבנין וכן מפרש מה דכתיב הקרשים וכמ"ש:

יקבל הקב"ה דורון ויתרצה להם לשום להם שארית בארץ. מלבד מחריבי הבית יצמית לגמרי. ובא הרמז במשכן ומקדש משום שהעולם מתקיים על ידו. ולכן תהיה תקומה לכל מלבד למחריביו:

ו  [עריכה]

ד"א ועשית את הקרשים למשכן. ס"ד דכתיב עצי שטים עומדים דריש דק"ל העמד עצי שטים מיבעי ליה כדלקמן במ"ר פי"ב ומשני כשם שאתה רואה למעלה וכדמפריש ואזיל:

אקונין. הוא צורת המלך וצלמו שנעשה לכבודו. והכוונה בזה המאמר שהעולם בכללו הוא כאיקונים משום שעל ידו ניכר כח היוצר וחכמתו. והמשכן נעשה דוגמת כל העולם כמבואר במדרשות ולקמן במ"ר פי"ב הגירסא משונה מאשר לפנינו. אבל הכוונה בשניהם אחת היא:

עצי שטים עומדים. כלומר כאותן העומדים למעלה וז"ש כנתון באסטרטיא פי' כעמוד שכל אחד נתון למעלה ובחזית הגירסא כנתונים:

מה למעלה שרפים כו'. ידוע הוא כי המשכן היה דוגמת שלשה העולמות עולם המלאכים עולם הגלגלים ועולם השפל. וכאן לא הביא רק שנים עולם המלאכים והשרפים. והכוכבים מעולם הגלגלים. והדוגמא מעולם השפל לא זכר כי זה מבואר בעצמו. ובמ"ר פי"ב איתא שהראה לו אש ירוקה כו' וזה רמז לעולם השפל. וע' לעיל פל"ג:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף