יפה תואר על ויקרא רבה/לב

יפה תואר על ויקרא רבה לב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על ויקרא רבה - פרשה לב

פיסקא: א  ב  ד  ה  ו  ח  

א  [עריכה]

ר' יהודה ור' נחמיה כו'. לשניהם בא הכתוב להצדיק את הנהגת ה' בארץ כי לעתיד יתלבנו ויתבררו הדברים אך לדעת הראשון בא להסיר התלונה מה שאנו רואין לפעמים צדיק ורע לו וע"ז אומר כי לעתיד כאשר יראה את הרשעים נידונין בגיהנם אז ישמח על היסורין אשר נשא וסבל בעוה"ז כי לנקותו מיסורי גיהנם באו. ולדעת השני בא להסיר התלונה למה אנו רואין לפעמים רשע וטוב לו ומה שאמר כי לעתיד עוד נפשם תתמעט בגלל זה בראותם שלות הצדיקים בגן עדן:

לכשיפרסם הקב"ה כרמן של ממזרים. כלומר משפחתם ותולדותם ודריש כרום מלשון כרם. ופרסום מדריש מן רום כי מתרומם ומתגלה לעין כל:

הוצא את המקלל. דריש הוצא שיפרסם ממזרותו:

ב  [עריכה]

לא במדע שנתתי לך יתיר כו'. כי הדעת אשר הוא היתרון לאדם מן הבהמה לפעמים גם היא תוליכהו שולל ויחטא בשבילה. ואז טוב ממנה הבהמה אשר אין לה דעת לחטוא. וזה שאמר הכתוב גם במדעך אף כי נתן ה' מדע בקרבך אל תאמר כי חפשי הוא לך לעשות במדעך כרצונך בכל זאת מלך אל תקלל כי הכל צפוי וזה שאמר כי עוף השמים יוליך את הקול:

אל תקלל מלכו של עולם. באמת על ברכת ה' כבר הזהירה התורה ואין אנחנו צריכים לדברי קבלה. אבל בא להוכיח את המתחכמים השמים תהלה בהנהגת ה' בראותם צדיקים מדוכאים והרשעים עתקו וגם גברו חיל. וזה שאמר גם במדעך וזה בדעתך העניה אל תקלל מלך אשר במשפט יעמיד ארץ ויעניש לבני אדם וזה אם יראה את הצדיקים מדוכאים. ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר אשר יתנהג בנדיבות ויחון גם לרשעים אל תרשיע בזה את דרכי ה' אם יתנהג כעשיר בנדיבות. ואם המתחכם יצדיק את נפשו ויאמר הלא גם נביאי ה' שאלו כאלה וכאשר מצינו בירמיה אסף וחבקוק וזולתם לכן אומר כי עוף השמים יוליך את הקול ויגלה את אשר בלבו כי בא להתלונן על ה' ולא לדעת את דרכיו כאשר בקשו אלה נביאי ה'. לכן אמר ר' לוי יש קול יוצא לטובה ויש קול יוצא לרעה פי' כי הקול אחד נשמע לפעמים הקול הזה לטובה ולפעמים הקול הזה בעצמו משמע לרעה ומביא לטובה מן וישמע ה' את קול דבריכם בסיני כי חפצו אז לנקות את נפשם בזה כהטבת הנרות המנקות את הבזיכים מדשן או להרצאה יותר כמו הטבת הקטורת. וזה הקול בעצמו הוא לפעמים לרעה וכאשר מצינו גבי מרגלים וישמע ה' את קול דבריכם והעלו קצף עליהם. ולכן גם המתחכם אף כי את דברי נביאי ה' ישים בפיו מ"מ עוף השמים יוליך את הקול הזה להוכיחו על כי בלבו היה לרעה:

אם יבואון אל מנוחתי למנוחה זו אינן באים כו'. זה הוא כמו ד"א כי לפי דבריו הראשונים וחוזר אני בו הותרה השבועה מכל וכל. ולפי פירוש זה לא היתה השבועה כוללת מתחלה כי על מנוחה אחרת לא נשבע וכן נראה בכמה דוכתי במדרש ובגמ':

הגוף אומר לנשמה כו'. הרעיון בזה כי החוטא בעצמו יודיע לפני ה' את חטאיו וכמו"ש רז"ל בפ"ב דחגיגה נשמתו של אדם מעידה בו. וזה הגוף אשר הוא כח הצומח באדם יודיע לנשמה אשר הוא כח המרגיש באדם והנשמה תודיע לנפש המשכלת והמשכלת תודיע למלאך אשר עליה עד כי יבוא למי שאמר והיה העולם:

ד  [עריכה]

והוא בן איש מצרי כו'. פי' כי לא התחתנו העברים במצרים מעולם ורק בזנות נולד:

שחקה לו אשתו כו'. ליישב הגירסא זו י"ל כי הוא בא בכל יום בקרות הגבר ועתה בא בלא עתו הקבוע ושחקה עליו האשה ואמרה לו וכי הדין גברא הוא פי' האם קרא הגבר כי עתה בא הנה ואז יצא החוץ כממתין עד בוא עתו:

ה  [עריכה]

הה"ד גן נעול. פי' כי מפרש ויצא בן אשה ישראלית שזה יצא מכלל ישראל שהיו גדורים מעריות ולא נמצא פרוץ בערוה זולתה:

מעין חתום אלו הזכרים. שזרעם מושך כמעין:

מתוך כך שלחיך שלוחיך. הא לאו הכי נא היו עת שלוחים אז עד בוא קץ ת' שנה:

שרה אמנו. ודריש גן נעול בזכות שרה או יוסף שהיו גן נעול היו כל ישראל ונשותיהם גל נעול כי כולם נגדרו בזכותם שלמדו ק"ו מהם אם הם לא שמעו למלך מצרים ולאשת אדוניו מכ"ש להדיוטים ולנשים אחרות:

ו  [עריכה]

אחת לע' שנה כו'. וחלק על מה שלפניו דאמר אין ממזר חי יתר משלשים יום. ואין הפירוש כי בכל שבעים שנה בא פעם אחת דבר לכלותם דא"כ הנולד יום אחד אחר הדבר יפרה וירבה וינחל את הנכסים אשר לא לו הוא. אבל הפשט הוא כי במשך שבעים שנה יכלה הקב"ה אותם עד כי לא ישאר מהם גם אחד. ויכלם פעם אחר פעם:

מדכרן ומניחין מדכרן ומשחקין. ומנה רבים הנזכרים לטוב ורבים הנזכרים לאלה ולקללה. ולכלם הטעם כי לא השבט ולא המעלות החצוניות ישבחו ויגנו את האיש רק המעשים לבד אם טובים הם יזכירוהו לשבח ואם רעים הם יבזוהו:

ח  [עריכה]

כך אביו של זה בא על הערוה כו' לפני זה אמר אבותם של אלו עוברי עבירה זה קאי על ממזר שנשא ישראלית כי עברו על לאו של לא יבוא בקהל ובניהם הנולדים עשוקים בחטאת אבותיהם ואח"ז אמר כך אביו של זה בא על הערוה וזה קאי על ממזר גופיה שהוא עשוק מחטאת אבותיו וכן נראה בקה"ר דדריש שתי פעמים עשוקים הנאמרים בקרא חד על בני הממזרים הבאים מאיסור חיתון וחד על ממזרים עצמם הנולדים מאיסור ערוה:

אמר הקב"ה עלי לנחמן. דריש מה דכתיב בקרא שתי פעמים אין להם מנחם לדיוקא כי השתא אין להם מנחם אבל יש להם מנחם לעתיד לבוא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף