ט"ז/יורה דעה/קמח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שלשה ימים כו'. כולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו:
(ב) אסור ליקח מהם ולמכור. הטעם דדבר המתקיים אסור למכור הוא מחמת ששמח שיש לו ביום אידו ואסור לקנות מהם אע"פ שהוא צער לו מחמת שאזיל מידו דבר המתקיים מ"מ הרי המעות בידו משום הכי מותר למכור להם דבר שאין מתקיים דביום אידו לא יהיה לו מעות ולא חפץ מתקיים:
(ג) להשאיל. שאלה שייך בדבר החוזר בעין כגון חפץ והלואה שייכא במעות דלהוצאה ניתנה. וכל הנזכר כאן הוא דהעובד כוכבים אזיל ומודה לאליל שלו שהישראל נצרך לו ובגמרא (דף ז') איבעיא להו משום הרווחה פרש"י דרווח ואזיל ומודה לעבודת כוכבים ועבר ישראל משום לא ישמע על פיך או דילמא משום לפני עור לא וגו' ופרש"י דמזבין ליה בהמה ומקריבה לעבודת כוכבים שהעובד כוכבים נצטוה גם כן על אליל ולא יהיה נענש על ידך למאי נפקא מינה דאית ליה בהמה לעובד כוכבים אי משום הרווחה קא מרווח ליה ואי משום לפני עור הא אית ליה בלאו הכי והנה לפרש"י והרמב"ם שהש"ע העתיק דבריו כאן שיש איסור במכירה וקנייה עם העובד כוכבים תמוה מאד הא איכא בלאו הכי נ"מ דאי משום הרווחה אסור אפילו במידי דלא חזי להקרבה ואי משום לפני עור ליכא איסור אלא בחזי להקרבה וכבר הקשו התוס' בראש הפרק בשם ר"ת ומ"ה פר"ת דבמכירה וקנייה אין שייך אזיל ומודה לאליל כמ"ש בטור בשמו וצ"ל לרש"י ורמב"ם דאין הכי נמי דיכול לעשות נפקותא זאת אלא דקמ"ל רבותא דבבהמה שהיא תקרובת יש גם כן נפקותא דהיינו דאית ליה לדידיה ועיקר הבעיא היא אם יש כאן חשש שמודה לעבודת כוכבים במכירה וקנייה ונמצא שיש איסור בכל דבר משום הרווחה או אין חשש במכירה וקנייה שיודה והיינו כסברת ר"ת ולא נפשטה הבעיא וקיימא לן לחומרא דבמכירה וקנייה שייך גם כן מודה לאליל ועובר על לא ישמע על פיך. ומו"ח ז"ל הקשה למה פרש"י דבמודה לאליל עובר על לא ישמע ואמאי לא אסור משום לפני עור ותירץ דבמודה ליכא לפני עור דה"ל כמו גיפוף ונישוק דאין העובד כוכבים מוזהר עליו כיון שגם הישראל אינו חייב מיתה עליו ותמהתי כאן דודאי ישראל חייב מיתה במודה לעבודת כוכבים כדאי' פרק ארבע מיתות (סנהדרין דף ס') מתניתין באומר אלי אתה כו' ובהדיא אמרינן כל המודה בעבודת כוכבים ככופר בכל התורה וקושיא מעיקרא אין כאן דהא מבואר שם בגמרא פ"ק דעבודת כוכבים (דף ו') דאין שייך לפני עור אלא במקום שא"א לעובד כוכבים לעשות זולת הישראל כמו במושיט כוס יין לנזיר דקאי בתרי עברי דנהרא שלא היה אפשר לנזיר ליקח היין אבל אם היה אפשר לו רק שהישראל מסייע ומקרב לו הדבר אין כאן לפני עור וכמ"ש המרדכי ריש עבודת כוכבים הביאו רמ"א סימן קנ"א לענין למכור להם השייכים לעבודתם אם יוכלו לקנות במקום אחר ואפילו להיש מחמירין שמביא שם היינו מדרבנן ולא מן התורה אבל משום לא ישמע יש כאן שמ"מ על ידו נשמע אע"פ שבלאו הכי היה ג"כ נשמע דמ"מ עכשיו נשמע על פיך:
(ד) בשאר ארצות וכו'. לפי שהעובדי כוכבים שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודת כוכבים הם אלא מנהג אבותיהם בידיהם:
(ה) ויזרקנו בפניו לבור. בגמ' איתא הכי במעשה ששדר מין לר' יהודה נשיאה דינר ביום אידו ואמר היאך אעביד אשקליה אזיל ומודה שהישראל צריך לו לא אשקליה ה"ל איבה א"ל ר"ל טוב וזרוק אותו בפניו לבור כלאחר יד שלא יבין שמדעת השלכתו וכיון שרואה שאבד לא ישמח וברמב"ם כתוב ואם חושש לאיבה נוטל בפניו ואינו נהנה בו ונ"ל דהאי בפניו קאי אדבתריה ורצה לומר שמראה בפניו שלא יהנה בו דהיינו שמראה לו פנים זועפות בשעת קבלת הדורון שנראה ממנה שלא נהנה בזה ומקבלנו מפני היראה וכמ"ש בסעיף ט' שיאמר לו בשפה רפה כו' וזה תקנה כללית בכל מקום דאילו מה שנזכר בגמרא שישליכנו לבור לא היה שייך אלא בעומד אצל הבור אבל אם ילך לבור ודאי ירגיש העובד כוכבים כוונתו וכן יש לפרש דברי הטור שכתב יקבלנו ולא יהנה בו פירוש שהעובד כוכבים לא תהיה הנאה לו במה שיקבל הישראל כל שאפשר לעשות בפניו כזה ואינו שמח והשתא ניחא הלשון דאמר הטור לא יהנה בו דאי קאי אישראל היה לו לומר לא יהנה ממנו אלא ודאי דעל העובד כוכבים קאי שלא יהנה בו בדורון שמקבל הישראל ובזה מתורץ תמיהת ב"י על הרמב"ם וטור למה לא זכרו כמ"ש בגמרא אבל נראה דאם א"א לעשות בפני העובד כוכבים שיאבדנו מותר לקבלו וליהנות ממנו וראיה ממ"ש הרא"ש בזה וז"ל אלמא אי ליכא לאישתמוטי דלא להוי איבה הוה שקיל אף על גב דאזיל ומודה והכי אמרינן בפרק א"מ דרב יוסף שרי לאולודי בשכר משום איבה וכן להעלות עובד כוכבים מן הבור כו' עכ"ל. והא קא מדמה להנך דגם שם יש חשש שאזיל ומודה לעבודת כוכבים כשיצא מן הבור כדאיתא סי' קכ"ד בעלה חי וכו' ואפ"ה שרי השכר וא"ל מנא ליה להרא"ש לפרש כן דלמא אי לא מצי לאשתמוטי לא יקבל כלל י"ל דדייק מדאמר טול וזרוק אותו כלאחר יד ולא אמר אם תוכל לזרקו בפניו טול ואם לאו לא תטול אלא ודאי דעכ"פ יטול אלא דאם אפשר אחר כך לזרקו בפניו תעשה כן וכן הוא בס"ס זה בטור שכתב היתר לדידן לישא וליתן עמהם משום איבה ולא אמרינן דיהיה אסור ליהנות ממנה אלא כדפי' כן נראה לע"ד ברור ולא כמו שהבין דברי הטור דבכל גווני אסור בהנאה אחר כך:
(ו) לפיכך טוב להקדים לו. לכאורה קשה על זה ממה שמצינו בריב"ז מעול' לא הקדימו אדם שלום ואפילו עובד כוכבים בשוק מאי אפילו הא עיקר הדין כך הוא שצריך להקדים שלא יצטרך להכפיל ויש לומר דשם מיירי בעובד כוכבים שאינו מכירו מעולם כמו שמרמז על זה לשון בשוק ולא מסתבר שישאל בשלומו ויצטרך לכפול ואפילו הכא פתח הוא בשלומו שהיה מתיירא שמא יזדמן שיתן לו העובד כוכבים שלום תחלה וכאן מיירי במכירו ועל כן הוא מן הדין. שוב ראיתי בסמ"ק סימן קל"ג וז"ל ואסור לכפול להם שלום ודוקא שלום שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא או ברכה בלשון שם אבל ברכה אחרת אין קפידא עכ"ל ודבר זה לא הביאו ב"י ולפ"ז ניחא דאותו ששבחוהו שהקדים שלום לעובד כוכבים בשוק היינו אפי' בלשון ברכה אחרת ודבר זה נכון:
(ז) לחגם למרחוק. נראה דלרבותא קאמר למרחוק דאפילו בהליכה אסור:
(ח) והבאים מותרים. דמאי דהוה הוה אבל בישראל כיון דאביק ביה גרע טפי ואסור בחזרה אבל בהליכה אפשר שיחזור אא"כ הוא מומר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |