חתם סופר על הירושלמי/שבועות/ד/ב

חתם סופר על הירושלמי שבועות ד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נפש נפש וגו'. ובש"ס דילן יליף מגז"ש דתחטא תחטא כן משמע מתוס' דשמעתין. ומהך גז"ש נפש נפש יליף ירושלמי לעיל ספ"ג שבועת ביטוי מעדות לעשות מושבע כנשבע ע"ש. ונראה דהירושלמי מפרש מתני' דספ"ג דלעיל כמ"ד דן מנה ומנה לכן ברישא אמרינן שבועת ביטוי נוהג בנשים וקרובים ופסולים ושלא בפני ב"ד וע"ז מסיים דזהוא דוקא מפי עצמו ובסיפא דתנן מפי אחריה נמי חייב לא מוקי ליה הירושלמי בעונה אמן וכש"ס דילן שם דא"כ היינו מפי עצמו אלא מיירי בב"ד ובכשרים דילפי' מעדות ומנה לחייב במושבע כנשבע ודוקא בראוי' להעיד אותן חייבים בביטוי במושבע כנשבע. כנ"ל בכוונת הירושלמי. וש"ס דילן לא ס"ל גז"ש דנפש נפש רק תחטא תחטא וזה לא כתיב רק בעדות ופקדון ולא בביטוי. ויותר נראה בזה דא"א לשנוי מתני' דספ"ג הנ"ל כנ"ל וכמ"ד דו מנה ומנה דא"כ לא יהיה חייב אלא בדבר דליתא בלהבא כמו בעדות עיין לעיל כ"ה ע"ב אמר אביי ומודה רב וכו' ע"ש היטב. והש"ס דלעיל ספ"ג אזלא לשמואל דס"ל לעיל כ"ה ע"א דאינו חייב על שבועת ביטוי מה דליתא בלהבא דכתיב להרע או להיטב. והירושלמי ס"ל כרב דגם מה דליתא בלהבא מחייב עליו משום ביטוי ושייך שפיר למילף מעדות מושבע כנשבע ודן מנה ומנה וק"ל:

ר' ירמיה בעי השביע עליו חמשה פעמים וכו' מהו שיהא חייב קרבן עולה ויורד. והכי פירושו דהנך כולן איבעיות הן ובעי מתחלה לרבנן אם השביע ה' פעמים חוץ לב"ד וה' פעמים בב"ד ואח"כ כפר בב"ד מהו שיצטרף כפירה האחרונה אכל א' וא' מאלו ולא נימא חוץ לב"ד אינו מצטרף עם בב"ד דה"ל כשני שמות או דלמא וכו'. תו שאל מאחר דר"מ עביד מפיו כב"ד פי' דלר"מ שבועה מפי עצמו הו"ל כבב"ד דדון מינה ומינה מהו שיקבע לקרבן והיינו לפמ"ש הר"ן במשנתינו דאפילו כפר חוץ לב"ד אם חזר והודה בב"ד נפטר אע"ג דמפי עצמו חוץ לב"ד הוה כמו מפי אחרים בב"ד ובב"ד אם כפר תו לא מהני הודאה מ"מ מפי עצמו חוץ לב"ד יכול לחזור ולהודות ע"ש ומאי דפשיטא ליה להר"ן מספקא להירושלמי מהו שיקבע לקרבן ולא יוכל לחזור ולהודות. ותו שאל ולחייבו בראשונה בלא תביעה היינו מפי עצמו ממש בלא שיתבענו התובע דומיא דשבועת הפקדון דלכ"ע אמר לאו דוקא ור"מ אית ליה דון מינה ומינה וע"ז פשיט ייבא כהדא וכו' את ששמע קול חייב כו' דרחמנא מיעטתו. ושאר האיבעיות מובנים מאליהם ובעל פני משה פירש בו פירוש רחוק מאד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף