חתם סופר/ביצה/כד/א

חתם סופר ביצה כד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ורמינהו ביברין של חי' וכו' בתוספתא גרס גם דגי' בהך ברייתא ובמס' שבת מייתי אותה ברייתא ובחי' שם ביארתי חילוק הסוגיא בזה ואין כאן מקום להאריך והא דלא רמי מתני' דשמעתין אדשבת ס"כ האורג י"ל דלא בעי למירמי מסתם עוף וחי' אציפור וצבי דלמא יש לחלק ביניהם. אבל בתר דרמי עוף וחי' אעוף וחי' ומוקי לחי' כר' יהודה ש"מ לא שני לן בין סתם חי' לצבי וה"ה בעוף ע"כ מקשה שפיר הא בין לר' יהודה בין לרבנן ציפור למגדול אין לבית לא:

השתא דאתית להכי חי' אחי' נמי ל"ק וכו' פשטיות ר"ל כיון דע"כ מוקמי בתרי טעמי' תו לא נדחק לאוקמי נמי בתרי תנאי. א"נ נ"ל דסתם מקורה הוא קטן כי סתם גדול אינינו מקורה והחוש יעיד כן ע"כ קאמר כיון דבלא"ה ע"כ האי דמקורה בקטן איירי א"כ גם חי' לק"מ וא"ש טפי לרש"י ולא להתו' דלמסקנא לא קאי שינויי דהכל מיירי במקורה עיי' וק"ל:

הלכה מכלל דפליגי לשיטת רמב"ם דר"ג אדגי' נמי קאי דלא כל הביברי' שוים א"כ ע"כ פליג את"ק וכבר עמדו בזה בפוסקי' אחרוני':

מצודת חי' ועוף ודגי' שעשאן מעי"ט וכו' נ"ל שם תואר הכלי כך הוא דמצודת חי' נקרא בלשון יחיד דאין לצוד הרבה במצודה א'. ומצודת דגי' נקרא לשון רבים שדרך להעלות דגים הרבה בפ"א כמ"ש תוס' אבל לא מיירי אי צד חי' א' ועוף א' או דגי' הרבה כמ"ש פ"י מדקדוק לשון המשנה לא נ"ל כן אלא כמ"ש דשם הכלי כך הוא. ומ"מ נ"ל מלשון המשנה לא יטול מהם אא"כ יודע שניצודו מעי"ט דאפי' יודע שא' ניצוד בעי"ט ומוצא הרבה חי' ועופו' ודגי' אסור ליטול שום א' מהם דה"ל ס"ס א' בגופו וא' בתערובו' והיינו דמסיים ספק מוכן אסור ור"ג מתיר ר"ל אפי' ספק א' דת"ק אוסר אפי' ס"ס ור"ג מתיר אפי' ס' א' ועיי' מ"ש מג"א סי' תקט"ו סקי"א דכל שהביא דורן בודאי בשבילו לקטן או צדן ושם בסקי"ב כ' כל שיש במינו במחובר מסתמא הביא מן המשובח ומסתמא נלקטו וניצודו היום ע"ש וא"כ עכו"ם שהבי' דורן לר"ג אינינו ספק אלא ודאי וצ"ל דוקא במכירו ואוהבו אבל זה שהי' שונאו לא אמרי' מסתמא צד לצורכו. אלא עתה נמלך להביא לו דורן. ועיי' מג"א סי' תצ"ז סק"ד מ"ש שצל"ע עכו"ם שהבי' דורן סי' תקט"ו לק"מ לפי הנ"ל אך מסי' תקי"ג מביצים קשה. ולפע"ד דלפי החשש שמא יאמר לעכו"ם להבי' לו או שמא יעלה ויתלוש אין חילוק בין ספק וס"ס לודאי כיון דע"כ גם אם נתיר לו ספק או ס"ס איכא למיחש שיאמר לנכרי להבי' לו או שמא יעלה ויתלוש א"כ תו ליכא ספיקא אלא ודאי איסור דוקא לטעמא שלא יהנה או משום איסור מוקצה יש לחלק בין ספק לודאי. אבל לחששא דשמא יאמר להבי' לו או יעלה ויתלוש אין לחלק כלל והוא פשוט ע"כ בסי' תקט"ו דמיירי בעכו"ם המבי' בשביל ישראל ואיכא משום שמא יאמר להבי' לו אסור אפי' בס"ס וכן בסי' תקי"ג בביצים דה"ל בכלל פירות הנושרי' דשייך שמא יעלה ויתלוש ואסור אפי' ס"ס ועיי' מג"א סי' תקט"ו ססקי"ב אבל בסי' תצ"ז דמיירי בדגים שניצודו מאליהם דלשמא יאמר להבי' ליכא למיחש הא מאליהם ניצודו. וגזירה שמא יצוד לא חיישי' אלא בפירו' הנושרי' דבעודו בכפו יבלענו או שארי סברת שכ' תוס' ריש מכילתין וליכא אלא משום מוקצה ומותר ס"ס ולק"מ קו' מג"א:

אא"כ יודע שניצודו מעי"ט בירושלמי אם מצאום מקולקלי' ביו"ט נמי הוה ודאי שכבר ניצודו מעי"ט דמתני' מיירי בפורש מצודתו בחורשי' היינו ביער שמצוין שם חיות הרבה דומי' דדגים במים וחזקה מכיון שפרש מצודתו בעי"ט מיד ניצודו לתוכה ולא משכחת אלא במצא חי' בתוכה ולא נתקלקלה הרשת ש"מ שלא ניצודה בתוכה אלא שעה מועטת והיום ניצודו ע"ש. ולפ"ז ברייתא דרשב"א מיירי בלא פירש ביער:

אין הלכה כר"ג ולא אמר הלכה כת"ק עיי' תוס' מנחו' ל"ו ע"ב ד"ה והא וכו' וה"ה כאן וצ"ע לעיל י"ז ע"א רש"י ותוס' ד"ה אין הלכה. מיהו בשיטה מקובצת גרס דברי ר' יהושע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף