הפלאה שבערכין/אברתא
|
< הקודם · הבא > |
אות אברתא בר המג בגמרא דאזוב יון בשבת כו' דף ק"ט:[1] עכ"ל לפנינו איתא אבדתא, וכן פי' רש"י אבדתא. אזוב. וטעות הוא. וצ"ל אברתא כי כן הוא להדיא בשבת ק"ט: דאזוב האמורה בתורה הוא אברתא בר המג, ואם אמנם בגמרא שלפנינו[2] איתא אברתה בה"א בסופו, טעות הוא, וצ"ל אלף בסופו, וכן הוא ברש"י שם וכדאיתא בערוך כאן.
- ↑ נראה שצ"ל דף כ"ט., וכוונתו לעבודה זרה דף כט. המובא בערוך בסוף הערך, ששם הגירסא בגמרא שלפנינו וציתרי ואבדתא. ועל זה כתב שטעות היא וצ"ל ואברתא כגירסת הערוך וכמו שהוא בגמרא שלפנינו בשבת ק"ט: וברש"י שם.
- ↑ בשבת שם.