דרישה/יורה דעה/רו

דרישה ‏ יורה דעה רו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אבל הרמב"ם כתב האומר לחבירו מודרני כו' וסברת מחלוקת הוא בפי' הגמרא וכך הוא לשון הגמרא על המשנה האומר לחבירו מודרני ממך מופרשני ממך כו' אסור אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך כו' ומסיק בגמרא דה"ק טעמא דאמר שאני אוכל כו' הוא דאסור אבל אמר מודרני ממך לא משמע דאסור מ"ט מודר אני ממך לא משתעינא בהדך משמע מופרשני ממך דלא עבידנא עמך משא ומתן משמע כו' וסבר הרמב"ם שפי' כמשמעו כשאומר מודרני או מופרשני בלחוד משמע דוקא הני מילי ולא איסור הנאה והרא"ש סבר שה"ק שהני מילי נמי משמע ר"ל איסור הנאה והני מילי כמ"ש בפרישה ומוכח מל' הגמר' שא"א לפרשו כמו שפירשו הרמב"ם וע"ש בפ"ק דנדרים דף ה' ע"א.

ב

אבל אם אמר נדינא ממך כו' כצ"ל כמ"ש בפרישה ובאשיר"י דנדרים דף קי"ג ריש ע"ד איתא שם נדירנא אבל מסיק שם בלשונו לדינא ע"ש ונראה דברישא ט"ס הוא וצ"ל לדינא במקום נדירנא:

ג

האומר כנדרי רשעים עלי חייב בקרבן כך הוא לשון הגמ' והרמב"ם מדסתם רבינו דבריו משמע שמיירי באין בהמה עוברת לפניו וכ"כ ב"י וכתב עוד ב"י דהר"ן מפרש הגמרא דמיירי כשהבהמה עוברת לפניו ואפשר דאיהו נמי (ר"ל רבינו) לא מחייב אלא כשהבהמה מונחת לפניו דטעמא דמסתבר הוא עכ"ל ר"ל כמו שהוכיח שם הר"ן דאיירי בבהמה מונחת לפניו דומיא דרישא דאמר כנדרי רשעים הריני דקאמר שם דחייב בנזירות ופריך בגמרא דילמא הריני בתענית קאמר ומשני כשהיה נזיר עובר לפניו וא"כ ה"נ באומרו כנדרי רשעים עלי אינו ידוע אם כוונתו אקרבן או כמנחה או נדר אחר או צאן או בקר או תורים ובני יונה ומש"ה כתב דמסתבר דמיירי בבהמה עוברת לפניו ואותו מין בהמה שעוברת לפניו הוא מחויב להביא וכתב ב"י דגם דעת רבינו ר"ל כן ומ"ש בפרישם דבסתמא כוונתו אקרבן ראשון הוא דוחק בעיניו וגם הרא"ש בעצמו שהבאתי ראייה מדבריו מדכתב שחייב בקרבן עולה לא ס"ל כן שהרי הוא (פי' הב"י) פירש האי כנדרי רשעים עלי דמיירי בתולה ככר המונח לפניו כנדרי רשעים וכמ"ש בסמוך ורש"י פי' דמיירי דככר מונח לפניו ואומר אם אוכלנו יהא עלי כנדרי רשעים וקמ"ל דאם אכלו חייב בקרבן גם הרא"ש משמע מדבריו בגמ' שפי' כן והביאו ב"י ע"ש וכמ"ש עוד הב"י אדברי הר"ן הנ"ל דפי' כשהבהמה עוברת לפניו שי"ל שגם דעת רבינו כן הוא מסיק וכתב ז"ל אלא משום דלא נ"מ מידי לענין איסור ככר בנדר לא חשש לכתוב כן וכ כ לעיל מיניה וז"ל ומשום דהכא בענין אוסר ככר בנדר עסיקי' לא כתב כו' משום דאינו ענין לאסור ככר בנדר עכ"ל צ"ע מה כוונתו של ב"י אי סבר שדברי רבינו הם כפשוטו שאין תולה הקרבן בככר כפי' הר"ן ומ"ש משום דהכא בענין אוסר ככר בנדר עסיקי' ר"ל שרבינו לא אתא לאשמועינן אלא ענין זה דסיפא כנדרי רשעים ככר זה עלי קונם ולא מקפיד באיזה ענין מיירי הרישא דאין דיני קרבן נהיגין לע"ע קשה הא משמע מדברי רבינו שכתב ג"כ הדין כנדרי רשעים עלי חייב בקרבן דגם דין קרבן בעי ללמדינו ואי מפרש דברי רבינו כפירש"י בתולה הקרבן בככר ואשמועינן בדין ראשון בתולה איסור ככר בקרבן דאין הככר נאסר עליו אלא אם יאכלנו יהיה חייב קרבן ובסיפא אשמועינן בקונם ככר זה עלי דהככר גופה נאסר עליו קשה דלשונו שכתב אוסר ככר בנדר לא משמע הכי דהלשון משמע שאוסר הככר ולפי דברי רש"י הככר לא נאסר אלא שאמר שאם יאכלנו יהא חייב בקרבן ועיין מ"ש עוד בק"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.