דרישה/אבן העזר/נב

דרישה ‏ אבן העזר נב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ולא רצה ליתן והחתן אינו כו'. כתב באור"ח בשם הראב"ד וב"י הביאו בסי' ס"ו מי שפסקו לו ממון הרבה לשידוכין וחזרו בהן לא יעגן כלתו בעבור זה ומי שמקפיד ומתקוטט בעבור נכסי אשתו אינו מצליח ואין זווגו עולה יפה אלא מה שיתן לו חמיו או חמותו יקבל בעין יפה כי הממון שאדם לוקח עם אשתו אינו ממון של יושר תדע שהרי אמרו חז"ל הרוצה שיתקיימו נכסי אשתו יעשה מהן מצות וראוי לכל איש דעת שלא יעגן עצמו ולא בת זוגו מפני ממון רב שהממון ההוא לא יצליח מפני העגון ומפני הרהור עבירה ורבים נכשלים בעבירה כשאינם נושאים אשה במהרה ועליהם נאמר כל הנושא אשה לשם ממון כו' עכ"ל וכתבו רמ"א לעיל בסי' ב' סעיף א' וע"ש ועיין מ"ש רמ"א בש"ע בסי' נ"ג מנהגי ותקנות קהילות "שום בענין אם מתה אשתו כו' וע"ל בסי' קי"ח ורבינו כתב בסי' ע"ג ע"ש: (כתב הרא"ש בתשובה כלל ד' סי' ד', ראובן נשבע לתת לבתו סך גדול ובאותו פעם היה עשיר ואח"כ העני אם יש לו חפצים ושאר דברים חייב למוכרן ולא אמרינן דאדעתא דהכי לא נשבע הואיל ובתחלה היה עשיר. דרגילות הוא למכור חפציו להשיא בתו אבל אם אין לו אלא ביתו וכלי תשמישו א"צ למכור דאדעתיה דהכי לא נשבע ופטור משבועתו. כ"פ):

ב

וכך היא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל. וכתב ב"י ולי נראה דאין הכרע בדבריו אדרבא יש להוכיח שפוסק כתנא דמתניתין כו' ע"ש ור"ל כסברא הראשונה מ"ש שדיוקא הוא מדהשמיט הרא"ש ולא כתב מאי דאיתא שם בגמ' ז"ל תנא בד"א בגדולה אבל בקטנה כופין ליתן גט משמע דלהכי השמיטוהו הרי"ף והרא"ש משום דסבירא להו דאברייתא קאי ואין הלכה כברייתא וממילא נשמע דס"ל דאין הלכה כהאי י"א דפסק כתנא דברייתא כו' ואני שמעתי ולא אבין דנלע"ד דפשוט דהאי תנא בד"א כו' קאי אליבא דחכמים דאמרי תהא יושבת עד שתלבין ראשה בין אחכמים דמשנה בין אחכמים דברייתא ומשום דאין הלכה כחכמים משו"ה השמטוהו כיון דאין נ"מ בהאי בד"א אליבא דהלכתא דהא קי"ל כאדמון דאמר כופין אותו להוציא ואין להקשות דהא יש נ"מ גם לאדמון בהאי בד"א שכיון דנפקא ליה מינה דרבנן איירי בגדולה ממילא נלמד דאדמון פליג אפילו בגדולה. יש לומר דמש"ה לא היו צריכין הרי"ף והרא"ש להביאו דסתמא נמי בכל ענין מיירי דכיון דאדמון סתמא קאמר כופין אותו להוציא מי יאמר דדוקא בקטנה קאמר ותנא דברייתא הוצרך לומר האי במה דברים אמורים ללמדינו דלא בכל ענין פליגי חכמים וק"ל. והרמב"ם שכתב האי במה דברים אמורים בגדולה לתוספת ביאור כתבה ולא משום דנקט לשון הברייתא דלשון הברייתא ודאי אליבא דחכמים דלא קיימא לן כוותיה אתיא דכן משמע לשון בד"א דקאי אדברים הנאמרים בפירוש ולא קאי אדברים הנלמדים מהדיוקא אלא שהרמב"ם כתב האי דיוקא דאם פסקה היא בפירוש ועליו כתב אנפשיה האי בד"א לתוספת ביאור כיון דאמת הוא וק"ל. והבית יוסף שהביא לשון הרא"ש שכתב ז"ל וקיימא לן כתנא דידן ויש אומרים כיון ששאל רבא כו' עד אלמא דס"ל כתנא דברייתא והלכתא כוותייהו עכ"ל ע"כ צ"ל מ"ש "כוותייהו הוא ט"ס וצ"ל "כוותיה דאם לא כן כיון בל' כוותייהו משמעד הסכים עם הי"א איך מסיק הבית יוסף וכתב דהרא"ש לא ס"ל כהי"א וכן ברא"ש ראיתי שכתב שם כוותיה ומ"ש הרא"ש ברישא והלכתא "כתנא "דידן הוא לשון הרי"ף שהעתיקו הרא"ש כדרכו וכתב שפסק הרי"ף כתנא דידן ריבל הי"א פסקו כתנא דברייתא ודו"ק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.