דרישה/אבן העזר/מח
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
הוא אומר קדשתיך כו' קדשתי את בתך כו' . נלע"ד דלכך נקט שלשה בבות הללו שם במשנה לרבותא דאילו ברישא ה"א דוקא הוא אסור בקרובותיה אף אם יחזור אחר כך ויודה לדבריה דהא אמר בהדיא קדשתיך משא"כ במציעתא דאיכא למימר דטעה ועלתה על דעתו דקבלה קידושין לעצמה ועכשיו שהיא אומרת שלא קבלה אלא לבתה הוא תקבל דבריה ה"א דנלך אחר דבריה ויהא הוא מותר בקרובות האם ויאסר בקרובות הבת קמ"ל דלא. ואילו בלא סיפא ה"א דבסיפא נאמן לו ומה שאמר היא דלא קדשה אלא אותי משום דיצר אלבשה ואם אחר כך חזרה בה תהא מותרת גם היא בקרוביו קמ"ל דלא:
בעריכה
כופין אותו ליתן כתובה. וכתבו הר"ן (בקידושין ד' תרנב ע"א) וה"ה בשם הרשב"א האי דכופין אותו ליתן כתובה מסתבר דאם הוא חכם ויודע שהיא אסורה לעלמא ופירש שעל כרחו הוא כותב שלא תתעגן אין כופין אותו ליתן כתובה אבל אם לא פירש נראים הדברים שאף על פי שיודע כופין אותו דסתם אמרו עכ"ל:
וכתב עוד הר"ן דמשמע בגמ' דכל היכא שנתן גט אף על פי שהוא אינו מודה בקידושין נאסר בקרובותיה כדי שלא יאמרו שהוא נושא קרובת אשתו עכ"ל: (אבל אם הוא אומר קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני וכפאו לגט משום חשש אפ"ה אינה נאסרת בקרוביו עיין הטעם בהגהות מרדכי בקידושין ד' תרס"ד ע"ד. כ"פ):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |