גליוני הש"ס על הירושלמי/עירובין/י/יד

גליוני הש"ס על הירושלמי עירובין י יד

הי"ד (פ"א ב') מצא אחר בצידו מוציא את שניהם, נ"ב פי' דהואיל והותר זה הותר זה וע' דוגמא בירושלמי כלאים פ"ג ה"ב עבר וזרע מאחר שאילו מותרין אף אלו מותרין [ואת"ל כאן כצד סברא דמוציא את שניהם איכא למיבעי אם בנתיים נאבד הראשון או נשרף אי שרי עדיין להוציא את השני הואיל וכבר הותר להוציא או דילמא אחר דהותר רק אגב הראשון דהואיל והותר זה הותר זה לכן אם נאבד הראשון חוזר השני לאיסורו וזה דומה לאיבעי' דירושלמי כלאים שם נעקרו הראשונים השניים מה הן עש"ה:

שם וכא משביתה אחת למדו כמה שביתות, נ"ב הארכתי בביאור הירושלמי בחידושי ואך מ"ש בשירי קרבן בשם הסמ"ג דשבות דהזאה הי' עדיין בימי משה מובן בזה בבלי שבת ל' א' ואילו משה רבינו גזר כמה גזירות ותיקן כמה תקנות כו' ואין בזכרוני מש"ס גזירות שגזר משה ומה שגזר על הנתינים הי' רק לדורו ע' יבמות ע"ט א'] אך להנ"ל הרי גזר על שבות דהזאה וכן בזכרוני מפנ"י ריש שבת ועוד מאחרונים דגזירת שמא יעבירנו על תקיעת שופר בשבת הי' עדיין בימי משה, ומה שאמרו דתיקן תקנות ע' מגילה ד' א' משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין כו' וע' ירושלמי מגילה פ"ד ה"א משה התקין את ישראל שיהו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים כו' וע' בבלי ב"ק פ"ב א' וע' ירושלמי כתובות פ"א ה"א משה התקין שבעת ימי המשתה ושבעת ימי האבל כו' וע"ע ירושלמי מגילה פ"ג ה"ז משה התקין מטבע של תפלה כו':

< הלכה קודמתמעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.