גליוני הש"ס/שבת/יט/א

דף י"ט ע"א

והלא קצץ א"ר ששת ה"ק ואם לא קצץ כו'. נ"ב כזה ב"מ ע"ה א':

אין מפליגין כו'. נ"ב עיין שו"ת הריב"ש סי' י"ז וסי' י"ח וסי' ק"א וסי' קנ"ב ועיין שו"ת תשב"ץ ח"א סי' כ"א ושו"ת חוט המשולש טור ג' סי' י"א ועיין שו"ת עבודת הגרשוני סי' י"ג ועיין שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' י"ז ועיין לקח טוב כלל ו' אות ג' מה שדקדקתי שם מהך דכאן דחיוב השבת וכל כיוצא בו ממצוות הזמניות הוא עוד לפני הזמן שגם בחול ומאז יש החיוב על האדם שלא לעשות מלאכה בשבת הבא ולא שביום השבת עצמו הוא שחל על האדם איסור המלאכה בו עש"ה שהבאתי עוד מקומות רבות בזה וכעת נ' עוד דד"ז מחלוקת הרשב"א והר"ן עיין חידושי הר"ן ב"מ צ' א' ד"ה ולעניין פסק הלכה מה שהביא שם בשם הרשב"א ז"ל ומ"ש עליו ואין ראי' זו מחוורת בעיני כו' עש"ה ונ' דפליגי בהנ"ל דסברת הרשב"א דגם בחול יש החיוב על האדם שלא לעשות מלאכה בשבת הבא ואי דחסר זמן השבת לעניין איסור בפועל הא זמן ממילא קאתיא ואינו חסרון יותר מחסרון הדישה לעניין חסימה דיש חיוב על האדם דבשעת דישה לא תהא חסימה וא"כ הרי חסר הדישה עדיין אלא דבידו לדוש וכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי וה"נ מחוסר זמן הא לא הוי חסרון כיון דממילא קאתיא וסברת הר"ן דבחול אין עדיין החיוב כלל שלא לעשות מלאכה בשבת הבא ובשבת הוא שיחול חיוב הזה ולכן שפיר אין לדון ממה שאסור לומר לגוי לחסום בשעה שכבר יש על האדם החיוב שלא לחסום אילו ידוש שיהי' אסור לומר בזמן היתיר לעשות דבר בזמן אשר בו הוא שיחול עליו האיסור עש"ה בר"ן דמשמעות לשונו מפורש כן:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף