גליוני הש"ס/יבמות/מד/א

דף מ"ד ע"א

ושבקיה לי' והתניא כו'. נ"ב היינו דמשיאין לו עצה ההוגנת כו' אבל אם אחרי השאת העצה עדיין רוצה לייבם אע"ג דלית לי' לפרנסן הרשות בידו, שו"ת הרא"ש כלל נ"ב אות ו' ז' ושו"ת מהראנ"ח סוף סי' ל"ג עש"ה וע' בשו"ת הרא"ש שם אות א' דאם נותנת אמתלא שאין לו במה לפרנסה הדין עמה וכופין אותו לחלוץ ע"ש ואין כאן סתיר' דשם קאי לפי הסברא דמצות חליצה קודמת ובאותיות ו' ז' קאי לפי הסברא דמצות יבום קודמת עש"ה וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' ג' וע"ע שם סי' ק"פ עש"ה:

תוד"ה כל שאינו עולה כו' כ' וא"ת והרי חרש וחרשת דאינן עולין לחליצה ועולין לייבום כו'. נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' קל"ה ומש"ש דלא אמרי' להיפוך כל שא"ע לחליצה כו' כבר הבאתי בחידושי ריטב"א ריש יבמות ג' א' דכ' דקרי בי רב דכי היכא דכל שא"ע לייבום כו' ה"נ להיפוך כל שא"ע ש לחליצה כו' ע"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף