גבורת ארי/תענית/כג/ב

גבורת ארי TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png כג TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רבינו חננאל
רש"י
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
קרן אורה
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף כ"ג ע"ב

הנהו ביריוני פירש רש"י בורים עמי הארץ ודברי תימא הם וכי מותר להתפלל על עמי הארץ שימותו אדרבה איפכא מצינו בפרק ז' דחולין (דף צ"א) אומה זו משולה לגפן אשכלותיה שבה אלו תלמידי חכמים עלין שבה אלו עמי הארץ כו' והיינו דשלחו מתם ליבעי רחמי איתכליא על עליא הרי דאפילו מצוה איכא להתפלל על עמי הארץ שיתקיימו ובפרק קמא דברכות פירש רש"י ביריוני פריצים וכן עיקר ואפשר דעמי הארץ שפירש רש"י הכא נתכווין לעמי הארץ כזה שאומרים עליו בפרק ו' דפסחים (דף נ"ד) דמותר לנחרו כדג ביום הכיפורים שחל בשבת דתרי גווני עמי הארץ הן כדפירש הרי"ף התם:

אנא בעי רחמי דלימותו כהאי גוונא מצינו בפרק קמא דברכות (דף י') הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו מצערו ליה טובא והוי ר' מאיר בעי רחמי דלימותו אמרה ליה דביתהו מאי דעתך דכתיב יתמו חטאים חוטאים כתיב ועוד שפיל לסיפא דקרא ורשעים עוד אינם כו' אלא בעי רחמי דלהדרו בתשובה והא אבא חלקיה קדים לדר"מ שהיה בזמן הבית בר בריה דחוני המעגל ולא יליף ר"מ מדקדים סליק בזווית דדביתהו משום דאיהי בעי רחמי דלהדרו בתשובה ואיהו בעי רחמי דלימותו שמע מינה דלאו שפיר דמי למעבד הכי אפשר לומר דלא שמיע ליה לר"מ הא אי נמי שמיע ליה וקסבר כלישנא קמא האי דקדים סליק משום דאיתתא שכיחא בביתא אי נמי שאני בריוני דרבי מאיר דהוו מצערו ליה ואמרינן בפרק קמא דקדושין (דף ל"ג) אמר רבי אלעזר כל תלמיד חכם שאינו עומד לפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימיו ותלמודו משתכח דכתיב וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים מורא זו איני יודע מהו כשהוא אומר ויראת מאלהיך הוי אומר מורא זו קימה אלמא כל שאינו מכבד ת"ח עונשו שאינו מאריך ימיו כ"ש המצערו כהני שצערו לר"מ וס"ד דר"מ דמותר לבעי רחמי עלייהו דלימותו ואמרה ליה דביתהו דאפי' הכי יותר טוב דלבעי רחמי דלהדרו בתשובה ורשעים כהני שמצערים לר"מ ואין נוהגים בו כבוד עוד אינם על ידי תשובה:

שאין מכירין בין אבא דיהב מיטרא רש"י גרס שאין מכירין בין אבא לאבא ופירוש כסבורין עלי שאני אביהם וגירסת ספרים דידן עיקר וכלפי מעלה אמר שאין מכירין בין אבא דיהב מיטרא הוא הקב"ה דכתיב הלא הוא אביך וכתיב כי אתה אבינו לאבא דלא יהב מיטרא על עצמו אמר כן שקורין לו התינוקות אבא כי אין יכולת בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה:

תא חזי מה בין תקיפי דישראל כו' רש"י פירש רב הונא ורב חסדא חסידי דבבל מפרסמין את הדבר ושל ארץ ישראל צנועין ולא מודיעין שבא המטר בשבילם עוד פירש ליכניף אהדדי אלמא משום חד מינייהו לא אתי מיטרא נראה מפירושו דבשני דברים עדיפי תקיפי דארץ ישראל מחסידי דבבל א' שבשביל יחיד בא המטר ועוד שאין מפרסמין הדבר אפי' לבני ביתו הבו לי וכו' ופירש רש"י שאפילו לבני ביתו לא היה מודיע וקשה לי מאי קאמר אי משום שהיו מפרסמין הדבר במה דאמרו תא נכניף מאי הוה להו למעבד כיון שאין המטר בא בשביל כל אחד מהן אלא אם כן מכנפין שניהם להתפלל ביחד ואי משום הא גופיה קאמר דחסידי בבל אין מטר בא בשביל יחיד ותקיפי ארץ ישראל בא בשביל היחיד אף דא לא תברא דאיכא למימר זה שבחם אע"פ שכל אחד מהן הגון שיבא מטר בשבילו מרוב ענוה אמרו נכניף שלא להחזיק טובה לעצמן שבשביל יחידי בא המטר והא אבא חלקיה שהיה מחסידי ארץ ישראל אמר לדביתהו ניסק לאגרא ונבעי רחמי אפשר דמרצי הקב"ה וכו' והא בכאן נמי היה שתי אלה שפרסם הדבר לדביתהו וגם הוא לא שרי להתפלל ביחיד על המטר ודמי לגמרי לעובדא דרב הונא ורב חסדא ובע"כ צריך לומר דמשום ענוה יתירא עבד כן אע"פ שהוא לבד כדי שיבא מטר בשבילו והא בשלהי מסכת מכות דרשו ופועל צדק על אבא חלקיה והכי נמי איכא למימר בהא דרב הונא ורב חסדא ומנלן לרבי זירא מהא דגריעי כחם מתקיפי ארץ ישראל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף