גבורת ארי/תענית/ו/א
גשמים שירדו ז' ימים זה אחר זה וכו' כתבו התוס' ואנשי נרבונא גורסין גשמים שירדו ז' ימים זה אחר זה אתה מונה בהם רביעה שנייה ושלישית כיצד הגשמים התחילו באמצע היום וירדו ז' ימים רצופים אם כן ירדו עד חצי יום של ר"ח מעת לעת. וקשה לי איך גורסין בדרשב"ג אתה מונה ב' וג' הא בפרק ח' דנדרים (דף ס"ב) תנן עד הגשמים עד שיהא גשמים עד שתרד רביעה שניה רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה ואמר ר' זירא בגמרא מחלוקת דאמר עד הגשמים אבל אמר עד הגשם עד זמן גשמים קאמר ופריך מהא דאיזהו זמן של רביעה דשמעתין עד אלא שניה למאי אמר ר' זירא לנודר ואמרי' עלה כמאן אזלא הא דתניא רשב"ג אומר גשמים שירדו ז' ימים זה אחר זה וכו' עד כמאן כר' יוסי וקס"ד דמיירי דאמר עד הגשם ומשני ההוא דאמר עד הגשמים והשתא אי גרסינן בהא דרשב"ג אתה מונה בהם רביעה ראשונה ושניה ניחא הא דמייתי לה התם דס"ד דאמר עד הגשם ואפילו הכי צריך רביעה שניה אבל אי גרסינן אתה מונה רביעה שנייה ושלישית ע"כ לא אמר רשב"ג לענין נדרים דרביעה שלישית אין לו ענין כלל לענין נדר ולא קשיא מדרשב"ג לר' זירא. למאי נפקא מינה מייתי לה התם:
ועוד קשה לי אי גרסינן אתה מונה ב' וג' אין שום נפקא מיניה בהא דרשב"ג כלל דהא שלישית אינו אלא להתענות והיינו אם לא ירדו גשמים בשלישית אבל אם ירדו אדרבה אין מתענין ומאי נפקא לן מהא דמונה שניה ושלישית בירדו ז' ימים זה אחר זה או אינו מונה אלא לאחת ורש"י גורס אתה מונה ראשונה ושניה ושלישית ודחיק בפירוש זה אבל שם בפרק ח' דנדרים גירסת כל הספרים אתה מונה ראשונה ושניה ולא גרסינן ושלישית וגירסה נכונה היא:
אתה מונה רביעה ראשונה ושניה הקשו התוס' שם בנדרים ורשב"ג למאי נפקא מינה אמר גשמים שירדו הא איהו אמר בעד שיגיעו זמנן סגי לנודר ותירץ דנפקא מינה לשבילי הרשות וקשה לי אם איתא דרשב"ג אפילו לר' זירא לא אמר לנודר אם כן למה מביא שם במס' נדרים להא דרשב"ג להקשות מיניה לר' זירא דאמר עד הגשם עד זמן גשמים קאמר כיון דלא איירי כלל לענין נדרים אין לו ענין לדר' זירא כלל ועוד קשה לי אי איירי לשבילי הרשות מאי קא משמע לן בירדו ימים רצופים דאין לילך מעתה בשבילי הרשות הא כל שכן הוא דמחמת ריבוי הגשמים פשיטא דגדלה התבואה יותר ודוחק לומר דס"ד דמחמת ריבוי הגשמים אין מניחים אותו ליצמח וליגדל וכ"ש דליכא למימר דנפקא מיניה לזיתים אי נמי לבער פירות שביעית כדאמר לקמן דודאי כ"ש היא דריבוי גשמים עושין לתבן וקש שבשדות זבל וכ"ש שאין נפקא מיניה נמי לזיתים דלפירוש רש"י לא תליא כלל בירידת הגשמים אלא בזמן רביעה שניה דבתוך משך זה דרך ללקוט הכל ומאי נפקא מינה במה שמונין לז' ימים אלא לרביעה אחת או שתים הא אפילו אי אתה מונה אלא לאחת מכל מקום משך הזמן הוא בשוה והר"ן פירש שם רשב"ג לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי לא קפידנא בנודר בירידת גשמים כלל אלא בזמן אלא לדידכו נהי דקפדיתו בירידה ממש אודו לי מיהת דאע"פ שהתחלת ירידתן היתה מתחילת רביעה ראשונה ולא פסקו אפילו הכי אודו לי דכיון דנמשכו עד רביעה שניה תורת רביעה שניה עליהם ושלים ליה זמן נדריה. ואני תמה אהא מאי אודי לי דקאמר וכי רבנן לית להו הא דירידת ז' ימים רצופים נמנה לשני רביעיות:
ונראה לי לפרש דהא דז' ימים רצופים דנמנין לשני רביעיות דקאמר רשב"ג מיירי בנודר להדיא עד ירידה דעד כאן לא פליגי איהו ורבנן אלא בנודר סתם עד הגשמים דלרבנן משמע להו ירידה ממש ולר' שמעון משמע ליה זמן ירידה. אבל במפרש להדיא עד ירידת גשמים הא ודאי ירידה ממש בעינן לכולי עלמא וקמ"ל רשב"ג דירידת ז' ימים רצופים ה"ל שני רביעיות והשתא ניחא הא דמייתי להא דרשב"ג התם במס' נדרים דקס"ד בנודר עד ירידת הגשם לשון יחיד ושמע מינה דעד הגשם נמי שני רביעיות במשמע וקשה לר"ז דאמר התם באומר עד הגשם זמן גשם קאמר דהיינו רביעה אחת ורשב"ג קאמר דמונין רביעה ראשונה ושניה ש"מ דעד הגשם נמי רביעה שניה במשמע וזה שלא על דרך פירוש הר"ן שם בדר' זירא עד הגשם עד זמן גשם קאמר היינו זמן של רביעה שניה דאם כן למה מביא לדרשב"ג התם כיון דאיהו מיירי בנודר להדיא עד שתרד אם כן לא קשיא מהא אדר' זירא דקאי אמתני' דמיירי בנודר סתמא אלא ודאי כדפרישית ובחידושי למס' נדרים יתבאר עוד בס"ד לנדרים דתנן כו' מכאן נראה לי דתנא קמא דאמר עד שתרד ממש ולא סגי בעד שיגיע מכל מקום יגיע נמי בעי ואי ירד קודם זמנו של רביעה שניה לאו כלום הוא ולא שלים אכתי זמן נדרו דאי סלקא דעתך דתנא קמא אירידה לחוד קפיד ואפילו בירד קודם זמנו נמי סגי א"כ מאי נפקא מינה לנדרים דקאמר ר' זירא ולא מייתי אלא ת"ק לחוד הא לת"ק ליכא נפקא מינה בזמן הגעת רביעה אלא בירידה לחוד דוקא ואכתי שנייה למאי נפקא מינה לת"ק ואין נפקא מינה משנייה אלא לרשב"ג דתלי לה בהניע והא לא מייתי לדרשב"ג אלא ודאי דתנא קמא דתלי לה בירידה והוא שהגיע זמנו דתרתי בעי והשתא אפילו לת"ק נמי איכא בהא דשנייה נפקא מינה לנדרים. ומהשתא הא דאמר רשב"ג עד שיגיע לא תימא דמוסיף הוא על ת"ק ותרתי בעי ירידה והגיע דא"כ היינו תנא קמא דבעי תרתי כדפרישית אלא ודאי לר"ש בן גמליאל בהגיע לחוד סגי ואע"ג שלא ירדו דכולה מילתא בהגיע לחוד תליא מיהו אכתי איכא למימר דלת"ק בחדא סגי או בירידה אפי' לא הגיע זמנו או בהגיע זמנו אע"פ שלא ירד והשתא הא נפקא מינה לנדרים ניחא אפילו לת"ק דבהגיע נמי סגי אע"ג דלא ירד והא דנקט ת"ק במילתיה ירד משום דלא אלים וכ"ש הגיע דאלים יותר דסגי ביה ורשב"ג אהגיע קפיד דוקא בין ירד בין לא ירד אבל ירד ולא הגיע אינו לא מעלה ולא מוריד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |