ברית משה/לא תעשה/רטז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
כתוב (א) בדברות הראשונות והאחרונות כו'. לכאורה ק"ל על רבינו ז"ל דהיאך כתב דבדברות הראשונות והאחרונות לא תענה ברעך עד שקר כתיב הלא בדברות האחרונות עד שוא כתיב אבל לפמ"ש התו' שבועות דף ג' ע"ב ד"ה בפירוש וז"ל אלא נראה כפי' ר"ח דפי' בפירוש ריבתה תורה דבדברות הראשונות כתיב לא תענה ברעך עד שקר ובדברות האחרונות כתיב עד שוא לומר דשוא ושקר אחד הן עכ"ל באמת גם על רבינו ל"ק מידי די"ל דגם רבינו כיוון לגלות את זה ע"כ כתב דבתרווייהו כתיב עד שקר או י"ל דרבינו רצה לתרץ דמדוע לא מנאם לשני לאוין ע"כ כתב דבתרווייהו כתיב עד שקר וצ"ל דכוונתו כיון דשוא ושקר אחד הן א"כ ממילא נשמע מזה טעם לשבח דמדוע לא מנאם לשנים כיון דאחד הן כמובן, וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת רפ"ה היראים סי' רמ"ג הסמ"ק סי' רל"ה החיניך העי"מ האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' ל"ז הזוה"ר מל"ת י"ז אות י"ג הפוע"צ מל"ת כ"ג המעיי"ח דף י"ח ע"ב אות ע"ד עי"ש שכ' בפי' דמשום דשוא ושקר אחד הן לא מנאו' לשתים. אבל לכאורה ק"ל דלפמ"ש הרמב"ן ז"ל פ' ואתחנן ד"ה והרב אמר כו' וז"ל וביאר ולא תענה ברעך עד שוא לאסור להעיד על חבירו אפי' דבר שאינו כלום ולא יתחייב בו כלום בב"ד כגון שיעיד אמר פלוני ליתן לזה מנה ולא קנו מידו כי שוא דבר בטל עכ"ל נראה מדבריו דעד שוא בדברות האחרונות מוסיף על עד שקר בדברות הראשונות דמדברות הראשונות לא ידעינן אלא שמוזהר שלא להעיד עדות שקר בדבר שיתחייב בו חבירו בב"ד אבל מדברות האחרונות ידעינן שמוזהר שלא להעיד אפי' דבר שאינו של כלום ולא יתחייב בו חבירו כלום בב"ד וכיון דעד שוא דדברות האחרונות מוסיף על עד שקר דדברות הראשונות א"כ מדוע לא מנאום לשתים, אלא על רבינו והשאר מוני מצות הנ"ל י"ל דלא סברו כהרמב"ן הנ"ל אלא סברו כמ"ש התומים ז"ל בקיצור כללי מגו ס"ק נ' נ"א בשם הרמב"ן דהיכא דאינו מועיל עדותו לעניין ממון לא נפסל משום דאינו עובר כלל על לאו דלא תענה וכמו שרצה לומר המהר"ם שיק סי' הנ"ל בכוונת הרמב"ן נהי דלפי האמת כתב המהר"ש פשט אחר כדי שלא יהא סתירה בהרמב"ן עי"ש אבל אליבא דרבינו והשאר מוני מצות הנ"ל באמת שפיר י"ל דסברו כמ"ש התומים בשם הרמב"ן וכמו שרצה לומר המהר"ש בכוונתו וא"כ ל"ק עליהם מידי אבל על הרמב"ן גופא אפי' לפי הפשט אחר שכ' המהר"ש עדיין קשה מדוע לא מנאם לשתים ואי"ל דבאמת מנה כן כיון דלא מצינו בהשגותיו על הסה"מ מזה כלום וא"כ על הרמב"ן באמת צ"ע, והפרטו דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' עדות פי"ז ולהלכה טוש"ע חו"מ סי' כ"ח והטעם של המל"ת זו כתב העיר מקלט סי' הנ"ל וז"ל שמעיד על קונו שקר כי אלקים נצב בעדת אל והוא כופר בהשגחתו וחיובו מלקות עכ"ל וכעין זה מצאתי בפסיקתא רבתי פרשה כ"א פסקא עשרת הדברות אות י"ח וז"ל אמר הקב"ה אם העדת עדות שקר על חבירך מעלה אני עליך כאלו העדת עלי על שלא בראתי עולמי בששה ולא נחתי בשביעי עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |