בינת אדם/בית הנשים/ה
|
< הקודם · הבא > |
[ה] שאלה אשה שראתה לחכם ואמרה בדקתי עצמי בעד והיה עליה מראה לבן או ירוק ונאבד העד או שאמרה ראיתי בו מראה ואני מסופק אם היה אדום או לא מה דינו:
תשובה בנדה דף כ' אין נאמנת אשה לומר כזה ראיתי ואבדתיו וכ"כ בטור וש"ע סי' קפ"ח וסיים ואם הוא מראה לבן או ירוק טהור והנה מדכתב הש"ע כזה ראיתי ולא כתב סתם נאמנת אשה לומר דם לבן וירוק ראיתי ואבדתיו משמע דוקא שצריכה להביא דם אחר כיוצא בו אם לבן לבן ואם ירוק ירוק וכ"כ רש"י שם בהדיא וז"ל כזה ראיתי מביאה דם אחר שלה או של חברתה ואומרת כזה ראיתי כו' ע"ש והטעם כתב רשב"א הביאו הב"י דלא אמרינן שהיא טועה בדמיונות עכ"ל וא"כ י"ל דוקא כשמביאה לפנינו דם אחר ואומרת כזה ראיתי שפיר י"ל אמרינן שאינה טועה בדמיונות משא"כ כשאין דם לפניה לומר כזה ראיתי אמרינן דטועה בדמיונות ואמנם נ"ל דליתא דברייתא זו דכזה ראיתי נשנית בימים קדמונים שהיו מטהרין כל דם אפי' אדום אם אינה מה' מראות ובזה בודאי אמרינן שטועה בדמיונות ולכן צריכה לומר כזה ראיתי דר"ל שמביאה דם אדום ואומרת כזה ראיתי אבל בזמנינו שאינו טהור רק מה שאינו נוטה לאדמומית כלל ולכן א"צ שתאמר כזה ראיתי אלא כשתאמר ראיתי לבן וירוק נאמנת (וע"ש ברש"י שיש ט"ס וכצ"ל לא מספקינן לה בטומאה) ומה שכתב הטור וש"ע כזה ראיתי הם נמשכין אחר לשון הברייתא אבל אין הפירוש שוה אלא שכונתם שנאמנת לומר איזה מראה ראתה לבן או ירוק ולפ"ז כיון דלא תלינן לה שטועה בדמיונות אפי' לקולא כ"ש לחומרא אם ראתה איזה מראה ואמרה כמדומה לי שהיה נוטה לאדמומית או אפי' אמרה שמסופקת בזה ונאבד טמאה. ונ"ל עוד שאם מראה דם זו שהיא מסופקת בה לחברתה וחברתה אמרה שאינה נוטה לאדמומית מותרת לסמוך עליה דאע"ג דאינה נאמנת לומר כזה טיהר לי פלוני חכם זהו דוקא בימיהם שהיו מטהרים אפי' מראה אדום דלזה צריך בקיאות ואמרינן כיון דאיתא קמן אין סומכין עליה אבל עכשיו שכל הנוטה לאדום טמא שא"צ לזה בקיאות גדול ודוקא כזה טיהר לי חכם אינה נאמנת דכיון שהיה זקוק למראה זו לשאול לחכם או משום שצריכה לדמות בזה אמרינן דאינה בקיאה אבל אם אומרת שא"צ בזה שאלת חכם אלא שאינו נוטה לאדמומית כלל גם חברתה נאמנת שהרי סומא וחרשתי חברותיה בודקין אותה כדאיתא בסי' קצ"ו ובאמת נ"ל דאע"ג דבעי בגמרא על אשה אם נאמנת ה"ה דמבעיא באיש ובזמ"הז שכל הנוטה לאדמומית טמא ואין חילוק אכשיו בין חכם לשאינו חכם וא"כ אפי' כשהחכם מסופק אם נוטה לאדמומית ואשה אומרת שבודאי אין נוטה נאמנת דדוקא במה שאינו לפניה שתאמר כזה טיהר לי חכם אף שהיה בו אדמומית אינה נאמנת ועיין בתשובת מ' מהרי"ו סי' כ"ה שכתב דאין לסמוך על הנשים שאומרת שכבר התירו רבותינו שאין נותנין לב לדקדק באיזו דרך שהתירו ע"ש ש"ה שספרו מעשה על אשה שראתה דם עם מ"ר ולידע איך היה המעשה שהתירו ע"ז א"ש דאין נותנין לב אך מה שסיים שם והא דנאמנת לומר כזה התיר לי היינו דוקא לעצמה לא משמע הכי ועוד שהרי החרשת חברתה בודקת אותה וצ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |