ביאורי מהר"י קורקוס והרדב"ז/כלי המקדש/ו

ביאורי מהר"י קורקוס והרדב"ז כלי המקדש ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אי אפשר שיהיה קרבנו כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל תעניות פ' אחרון משנה וברייתא נתבארו בהם כל דברי רבינו. ומ"ש שלא יצאו מעונג שבת לצום, בספרים שלנו הוא במשנה שכן אמרו בה שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית וימותו. ופירש וימותו לאו דוקא אלא כלומר יזוקו, ובספרים מוגהים אינו במשנה אלא בגמרא כי שם בגמרא נתבארו טעמים אחרים או מפני הנוצרים פירש שהוא איד שלהם, או מפני שהוא שלישי ליצירה, כי האדם נברא ביום ששי וכל יום שלישי ליצירתו הוא חלוש. עוד אמרו מפני נשמה יתירה שנטלה ממנו והוא חלוש. ורבינו תפס הטעם היותר מבואר ופשוט וקרוב אל השכל כדרכו בכל מקום:

ב

בכל שבת ושבת כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל גז"ש:

ד

ובכל יום ויום כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל גז"ש בג' פרקים בשנה כהנים נושאים את כפיהם כו' וכתב עלה רבינו בפי' המשנה שיעור זאת המשנה וכו'. עוד שם משנה הסמוכה לה שאמרו בה פרשה גדולה קורים אותה לשנים וכו', וכתב עלה רבינו היו קורין בס"ת כו'. עוד שם משנה שלישית ז"ל, כל יום ויום שיש בו הלל וכו'. וכתב עלה רבינו ז"ל וז"ל יום שיש בו הלל בלי מוסף כו'. מכל דברי רבינו במשנה יתבאר לך כוונת רבינו בתפלה זו היתירה. ומה שהביאו לומר כן, כי משנה זו סוברת שכל יום שיש בו קרבן מוסף אין מעמד לא במוסף ולא בנעילה וכן הכריחו בגמרא כאשר אכתוב בסמוך. והוקשה לו המשנה האחרת שאמרה קורין במוסף וכו' וכתב שאותו מוסף הוא תפלה יתירה שהיו מתפללים והוא הנקרא מוסף וכו', ועל יסוד זה הולך סובב כל הפרק הזה. ובהשגות א"א איני יודע מה שאמר כו'. וכבר נתבאר כי כוונת רבינו על תפלה אחרת שמוסיפים אנשי משמר קאמר והיא יתירה להם לבד. עוד כתב על לשון ובתפלה השנייה וכו' א"א זאת התפלה שאמר כו'. וכבר נתבאר שא"א לסבור כן בדברי רבינו. גם הר"א ז"ל כן הכריח בסמוך מדקאמר בכל יום כו' ולא ידעתי איך חזר להסתפק בכוונת רבינו. עוד כתב על מה שאמר ובתפלה שנייה כו'. א"א הראה דעתו בכאן וכו'. וממ"ש יתבאר לך שיש ט"ס בהשגה. וצ"ל של מוסף ושל מנחה כי זו היא חזרתו של ר"ע וכדברי בן עזאי וכאשר כתב רבינו ולכך הכריע הר"א שאם דעת רבינו שתפלת מוסף היא התפלה השנייה שכותב, איך כתב שיש נשיאת כפים לתפלה שנייה ובמנחה, והרי יום שיש בו מוסף אין מעמד במנחה כאשר נתבאר. והנה כוונת רבינו מבוארת בפי' המשנה גם מלשונו כאן. ומ"מ לא ראיתי מי שיסבור כן ושיטת רש"י והר"ן ז"ל כדברי הר"א ז"ל שאין שם אלא שלש תפלות בכל יום מעמד גם בכל הספרים שלנו בגמרא על קושיא שמקשה על המשנה בג' פרקים כו' בתעניות ובמעמדות מי איכא מוסף ומשני חסורי מחסרא וה"ק בג' פרקים בשנה כהנים נושאים כפיהם בעת שמתפללים ויש מהם ארבע פעמים וכו', ואם איתא דבמעמדות היה שם תפלה יתירה במקום מוסף לא הוי קשה ליה מידי אמעמדות דהא אפשר לישא ארבע פעמים ביום ואפשר שמפני שיום שיש בו קרבן מוסף נדחה המעמד גם במנחה, וא"כ אינו בכל המעמדות ולכך כתב רבינו בלשון המשנה שכתבתי והוא יום הכפורים ובקצת מעמדות וכו', כי אינו בכולם כאשר כתבתי, א"נ אפשר שעיקר קושייתו היא מתעניות. ומעמדות אשגרת לשון נקט לה, א"נ אפשר דלא הוי גריס רבינו אלא תעניות מי אית בהו מוסף וכ"נ מלשון המשנה שכתבתי. ולשיטת רש"י והר"ן והר"א ז"ל מה שאמר במשנה שקורין במוסף היינו ביום שיש בו קרבן מוסף, וקשה ע"ז שהרי יום שיש בו מוסף אין בו מעמד לא במוסף ולא במנחה, ואעפ"י שבמשנה לא אמרו אלא אין בו נעילה כבר אמרו בגמרא השתא דלאו דידיה דחי דידי' מבעיא. וכיון שאין מעמד במוסף למה אמרו במשנה שקורין במוסף שפירושו שקורין שלשה במעשה בראשית ואחד בעניינו של יום כאשר כתב בסמוך בהשגה שנייה. וכן נראה מוכרח מהגמרא שבמה שקורין שאר ימים ושאר תפלות קורין במוסף וכיון שאין שם מעמד מעשה בראשית מה שייטיה הכא הכל ראוי שיקראו בעניינו של יום. ואפשר שאעפ"י שאין מתקבצים ואין מתענים מפני שטרודים בקרבן, מ"מ לא עקרו המעמד לגמרי אלא כיון שקורין בתורה קורין במעשה בראשית ג' כשאר הימים, ואין בזה טרדא יתירה א"נ אפשר דדוקא בירושלים לא היה מעמד מפני שהיו טרודים בקרבן כאשר כתב רש"י ז"ל, אבל בשאר עיירות מתקבצים בעריהם כשאר ימים וקורין במעשה בראשית כשאר הימים. ומ"מ אין נראה זה בדעת הר"א ז"ל וגם אין נראה מהגמרא אלא שם מעמד כלל, ותפוס לשון ראשון:

ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב בהשגות א"א וכו'. כוונתו ז"ל שלא היתה שם תפלה יתירה אלא שלש תפלות כל יום שחרית מנחה ונעילה ובכל יום שיש בו מוסף לרבים גם הם היו מתפללים תפלת מוסף, והכי משמע מדתנן בשלשה פרקים בשנה כו' ואם איתא תפלה יתירה במעמדות חמש פעמים הוא לר"מ דאית לי' דאיכא נשיאת כפים במנחה ולר' יוסי דקי"ל כוותיה דלית לי' נ"כ במנחה ד' הוי. ותפלה זו היתירה לא הוזכרה באותה סוגייא ואם איתא היה ראוי שיזכיר התלמוד מה היתה תפלתם כאשר הזכיר מה היו קורין ואפשר שלמדו הרב מהא דאמרינן בירושלמי עלה דמתני' את שמע מינה תלת, את שמע מינה שמתענים במעמדות ושמתפללים ארבע ואין נשיאת כפים בלילה אלא ביום, מדתנן שמתפללים תפלת נעילה שמעינן שמתענים, דאין נעילה בלא תענית, ושמע מינה שמתפללים ארבע. ובשלמא אם היא תפלה יתירה היינו דקאמר שמע מינה אלא אם היא תפלת מוסף הא בהדיא קתני להו, לד' תפלות. ובגמרא דילן פרכינן עלה דמתני' תעניות ומעמדות מי איכא מוסף חסורי מחסרא וה"ק בשלשה פרקים כהנים נושאים את כפיהם כל זמן שמתפללים ויש מהם ארבע פעמים ביום שחרית מוסף מנחה ונעילת שערים, ואפשר דלהכי נקט תנא כי האי לישנא לאשמועינן דאיכא מעמדות שנושאים כפיהם ארבע פעמים בכל יום, אע"ג דליכא מוסף, והיינו דקאמר ש"מ שמתפללים ארבע, ואע"ג דבזמן דאיכא מוסף נושאים כפיהם חמשה פעמים לתנא דמתני' כיון דלא משכחת לה אלא במעמדות ובזמן דאיכא מוסף לא תני לה, אבל ארבע פעמים לעולם משכחת להו במעמדות ובכל יום דאיכא מוסף, והכי משמע נמי מדתניא אנשי משמר היו מתפללים על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון ואנשי מעמד מתכנסים לבית הכנסת ויושבים ארבעה תעניות בשני בשבת ובשלישי וברביעי ובחמישי. בשני על יורדי הים, בשלישי על הולכי מדבריות, ברביעי על אסכרא שלא תפול בתינוקת בחמישי על עוברות ומניקות כו'. ואם לא היתה שם תפלה יתירה איך היו מתפללים על כל אלו ובאיזה מקום היו מכניסים את שאלתם. וכי היכא דאנשי משמר היו מתפללים על קרבן אחיהם אנשי מעמד נמי היו מתפללים על כל אלו בתפלה יתירה. בכל יום על עניינו. זה נ"ל בדעת רבינו:

ונושאים את כפיהם כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל כבר נתבאר שלדעת רבינו מה שאמרו בגמרא ויש מהן ארבע פעמים קאי איום כיפור ואמעמדות, אבל לשיטת רש"י והר"א והר"ן ז"ל לא קאי אלא איום כפור לבד:

ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב ונושאים כו' דלא קי"ל כת"ק דמתני' אלא כר' יוסי דאמר אין נשיאת כפים במנחה משום שכרות אבל יש ג"כ בנעילה:

וקורין בספר תורה כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל כבר נתבאר. ומה שאמר כקורין את שמע היינו לומר שיקראו הכל ביחד שאין היחיד יכול לקרות דברי תורה בציבור על פה. כן נתבאר שם בגמרא:

ובתפלה שנייה כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל בהשגות א"א זו התפלה שאמר אם תפלת מוסף הוא כאשר אנו סוברים וכו'. וכבר כתבנו למעלה שהיא תפלה יתירה שתקנו לאנשי המעמד ולא תפלת מוסף, ולפיכך אין קורין בה אלא ג' גברי, אבל בתפלת מוסף קורין בה ארבעה והרביעי קורא בענינו של יום:

ו

ובמה היו קורין כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל אעפ"י שבפר' בראשית אין בה אלא חמשה פסוקים ואנן קי"ל שאין הקורא רשאי לקרות פחות משלשה פסוקים השני חוזר וקורא ממה שקרא הראשון. וכאשר אנו עושים בפ' ר"ח כן נתבאר שם בגמרא גם בפ' הקורא את המגילה עומד:

ח

וכל יום שיש בו קרבן מוסף כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל הכי אמר ר' יהושע וחזר ר"ע ושנה כר"י כדאיתא במתני':

ובתפלה שנייה ובמנחה כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל בהשגות א"א הראה דעתו כו', וגם למעלה הראה דעתו שיש שם תפלה יתירה, וכבר כתבתי למעלה כי דבריו מכוונים להלכה כיון שהיו מתענים על דברים ידועים גם היה להם תפלה ידועה לשאול עליהם. וקרוב אצלי בדעת רבינו דהא דתניא אנשי משמר היו מתפללים על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון, לאו על כהני המשמר שהרי הם היו מקריבין הקרבנות אלא על אנשי המעמד העולים עם המשמר קאמר והם היו מתפללים על קרבן אחיהם ושאר אנשי המעמד היו מתכנסים לבית הכנסת. ולפי שיטה זו הרי הוזכרה תפלה באנשי המעמד ובודאי תפלה מיוחדת היתה וזהו שכתב רבינו ז"ל והיא יתירה להם:

ט

ומהו קרבן העצים כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל גם זה שם פ' אחרון דתעניות ושם בארו תשע משפחות שהיו קבועות לזה, וזמן לכל אחת מהן:

והיה להם כמו יום טוב כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל כן מוכח פ"ק דתעניות ובעירובין פ"ג א"ר אלעזר בר צדוק אני הייתי מבני סנאה בן בנימין פי' אחד מהתשע משפחות שנזכרו פ' אחרון דתעניות פ"א אירע ט' באב בשבת ודחינהו לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שיו"ט שלנו היה. פי' כי בעשרה באב היה זמן הבאת העצים שלהם. ובפי' אמרו שם בעירובין שהוא יו"ט דדבריהם:

י

אפילו יחיד כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל ירושלמי דחגיגה פ' שני:

יא

אנשי מעמד כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל פ' סדר תעניות כיצד הדין והטעם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

הערות

---