אלשיך/תהילים/נח

אלשיך תהילים נח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

למנצח אל תשחת כו' ארז"ל שהיה אבנר אומר לדוד כי כנף המעיל בסירה נכרת בקוצים ושעל זה ידבר המזמור ובזה יאמר למנצח למי שהי' כאומר לי אל תשחת את שאול בכרות הכנף ועל זה לדוד הוא מכתם לה' המכין לבו או לדוד היה זה מאתו יתברך כנותן לו כתר בראשו וזהו לדוד מכתם שעל ידי כן לא היה זה לו לפוקה לאבד מלכותו נמצא כמעטרו כתר מלכות:

ב

האמנם אלם כו' הנה על אבנר וכיוצא בו אשר עם שאול לא בלבד היתה התלונה על דברו כזב כי אם גם יאשמו על שתיקתם מלומר למלך למה ישלם רעה תחת טובה ואמר האמנם כו' והוא מאמרנו על מאמר לא מצאתי לגוף טוב משתיקה שאם השתיקה טובה מהדבור הוא על עסק הגוף אך לא במילי דשמיא וזהו האמנם אלם הוא טוב וראוי אך צדק תדברון במה שהוא לשפוט צדק ולדון את כל האדם לכף זכות וזהו מישרים וכו' כמ"ש ז"ל על פסוק בצדק תשפוט עמיתך שתהא דן את כל האדם לכף זכות:

ג

ולא תאמרו כי בשב ואל תעשה בשתיקה מזה לא תאשמו כי דעו כי אף בלב בלי דבור רק במחשבה בלבד נמצא שעולות תפעלון כי כחות טומאה הנעשים על עולות תפעלון בשמים כי אין זה דומה לכל מחשבה רעה שאין הקב"ה מצרפה למעשה כי הלא בשתיקתכם יעמוד שאול בסברתו להמיתני ואני ועמי ג"כ נהרוג בהם נמצא כי עולות רבות אתם פועלים ולא עוד כ"א שגם עבירה זו שבמחשבה תביאכם שבארץ בגלוי אפי' חמס ידיכם תפלסון כי אפילו חמס ידיכם שתעשו בפועל לא תדמו בלבבכם שהדבר רע לשוב ממנו כי אדרבה תפלסון בפלס בחינות וחלוקות כי טוב הוא כאשר בזה לא תכירו גדר רוע מחשבתכם בשתיקה כי עבירת השתיקה זו תגרור גם עבירת הקל במעשה ולכן מחשבה כזאת למעשה תחשב:

ד

זורו רשעים וכו' אמר עד כה דברתי על השותק מלומר למלך שיחזיק לי טובה שיקרה נפשו בעיני שעל השותק אני כועס וגם יותר מזה על המלגלג שאמר לו כזב כ"כ ניכר כי בסירה נכרת כנף המעיל מה שניכר לעין הפרש כריתת סכין או מספריים לקריעת הסירה ועל זה אמר זרו רשעים מרחם כו' והוא כי אמר במה אייחס ענין אשר ערב אל לבו לדבר שקר וכזב אם אומר שמתכונת הולדתם מבטן יצאו בני תרבות רעה הלא זה יצדק ברשע במעשיו כשטוף בזמה ודומה לו כי נאמר כי שלא לשום שמים היה הזווג בהוליד אותו וכפי רוע החבור יצאת התולדה וכמאמר הנביא באמרו בה' בגדו כי בנים זרים ילדו אך אשר לו מדת דבר כזב יראה דבר בלתי מתייחס אל ההולדה כי אין בגידת האב בחיבור מתייחס אל מדה זו וזה אומרו זרו רשעים מרחם כו' לומר הנה מה שזורו רשעים שנעשו זרים במעשיהם הנה נייחס הדבר לומר מרחם כי מהרחם בא להם מרוע החיבור בכונתם אך נאמר גם כן שתעו מבטן דוברי כזב מחמת הבטן באופן היה כדבר טבעי עליהם ולא יבצר מהם הלא תימה הוא כי איננו צודק כי איננו רשע של הנאה ורוע תאוה:

ה

ואם הוא כי מזוהמת נחש שהטיל הנחש וכו' שנשארה בכל יוצאי ירך אדם ובכל אדם נדבק מאותה הזוהמא לדברי עונות לכל אדם בחינה מוחלקת מזולתו ובאלו נדבק לדבר כזב כי זה הוא מתייחס אל הזוהמא ההיא כי באה על ידי שקרים ששיקר לחוה הנחש בפתותו אותה כמ"ש ז"ל להטיל בה כו' וזהו חמת למו שהיא ארס זוהמא כדמות חמת נחש שהיתה ע"י כזבים חמת זוהמתו שהטיל בה הנה לא יתכן כי האם נשאר בו כח יותר מהנחש עצמו שיקבל לחש לבלתי הזיק בלשונו אך אלו עושים כמו פתן חרש שיאטם אזנו:

ו

אשר לא ישמע כו' אפילו יהיה חובר חברים מחוכם אך לא כן הנחש כי אם הפתן חרש שהוא מין אחר כן אלו שאמרו שבסירה נכרת שהוא כזב גדול למה לא ישמעו בקולו האומרים ולוחשים כי לא כן הוא לחזור מסברתם אפילו בדברי טעם וכמ"ש ז"ל שאמר דוד לאבנר באמרו הלא תענה אבנר שאמר לו הנה החנית וצפחת המים בידי האם תאמר עתה כאשר אמרת בכנף המעיל שבסירה נכרת הנה כי לא היה שומע גם על דברי סברא שהוצרך להביא ראיה מהחנית וצפחת. או יאמר במה שאמרו רז"ל על פסוק אם ישוך הנחש כו' שאומרים לנחש אני דורס ואוכל זאב טורף ואוכל את מה הנאה יש לך משיב ואומר ואין יתרון לבעל הלשון ובזה יתכן כי זה מאמר דוד הנה חמת למו כדמות חמת נחש כלומר מה הנאה היה לאומרים כי בסירה היה נכרת שהיה סיבה להבעיר אש המלחמה אחרי שנכבית האם בהרוג שאול את דוד האם ימלוך אבנר תחתיו על אומרו כך אך הוא כי הנה חמת למו כדמות חמת נחש שנושך בלי הנאה לעצמו אך מי יתן והיה כנחש מקבל לחש ולא כפתן חרש כו' כמבואר בקודם:

ז

אלהים הרס שנימו כו' הנה דרך חוברי חברים שתופסים הנחש בלטיהם ועוקרים שניהם ועוד לא יטילו ארס ובזה יתכן שאחר שהמשילם לנחש אמר התיקון הנעשה לנחשים לבלתי תצא עוד מפיהם חמס נחש וזהו הרס שנימו בפימו למען יתנו אל לבם כי לנחש ידמה אותם ה' וזה הוא אל כת היועצים רע בפיהם בלשון הרע ואל כת שני שהם בחורי מלחמה המזרזים עצמם להרוג ע"י פתוי הלשון הרע אשר ידמו למלתעות כפירים שהם חדים כחרב הבחורים ההם נתוץ מלתעותיהם ה' בלבד כי לא יאשמו כ"כ כי בזה כל כת יתן אל לבו הדוברים כי נעשה להם כאשר לנחש:

ח

והכת השני כי בראות בהשגחה מלתעות הכפירים החדים נתצו יתנו אל לבם כי חרב חדה שבידם מאס ה' וע"י רמז זה ימאסו בעיני עצמם באמור כי מאסם ה' ויהיו נשמטים מהיות עם שאול וכמו מים יתהלכו למו מאתו והוא בראות אנשיו מאתו נשמטים ירפו ידיו שאפילו אם ידרוך חציו לא יפעלו כי כמו יתמוללו ונכרתו החצים שיהיו כרפויים כנופלים מידו:

ט

והנה זאת ראויה להם תחת שרואים שכמו שבלול תמס יהלוך שהולך וניתך ונמס לחותו ומתמעט חיותו בלכתו כן הולך ונמס מי שהוא נפל אשת כמוני כי לולא ה' היה לו היה דוד נפל אשת ואמר שברודפם אותו והוא הולך אנה ואנה היה הולך ונמס באימות מות שהיו רודפים אותו להמיתו ולא ירחמו שתמס יהלוך על ידם והנה זה להם כי בל חזו שמש והוא ענין מאמרנו על פסוק טובה חכמה עם נחלה ויותר לרואי השמש והוא כי טוב לגבר יאושר בחכמה ועושר שהוא חכמה עם נחלה אך ויותר יצדק זה לרואה ומסתכל בשמש שכשבאה הירח וקטרגה עליו ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד ושמע השמש וסבל ושתק וה' קינא לו ומיעט את הירח ואמר כי שתי יתרונות יחד חכמה ועושר טובה היא לאדם אך ויותר יהיה לרואי השמש ולמדו ממנו לסבול שאם לא כן אפשר יתגאה ויאבד ובזה יאמר פה הנה אלה שרודפים אותי שתמס אהלוך ואני שפל בעיני כנפל אשת אין זה להם כי אם שבל חזו שמש שאלו היו רואים ומסתכלים בענין השמש לא היו מסתכלים עלי כירח על השמש כי היו יראים פן האלהים יענה את שלומי כאשר עשה לשמש וימעט אותם כאשר עשה לירח כי שאול וסיעתו ענינם כענין הירח לומר שאי אפשר לשני מלכים יחד ורוצים לבטל מלכותי מפני מלכותו ולא חזו ענין השמש וזהו בל חזו שמש:

י

בטרם יבינו סירותיכם כו' הלא כמו זר נחשב לייחס אל הסיר תבונה ויתכן כי הנה נתרעם על השומעים כי בסירה נחתך כנף המעיל אשר לשאול אמר עתה כמדבר אל כל המון החיל אשר עם שאול דעו אפוא כמה רעה היה הדבור ההוא כי הלא האם בטרם יבינו השומעים לומר האם ילדים היו השומעים בטרם היות להם תבונה כי סירותיכם שהם מיני הסירה שאמר שנכרת בה הוא אטד בעלמא האם הוא כמו איש חי שכורת בתער או מספרים כי הלא לו יונח שהיה כח בסירה לקרוע לא היה כריתה שוה רק כמו חרון כאשר יעשה החי בחרון וכעס שאוחז וקורע בחרון שהיא קריעה בלתי שוה כך ישערנו ויתקפנו וישברנו לא ככורת בתער או מספריים כאשר היה ניכר במעיל כי כן עשה דוד:

יא

ישמח צדיק כו' תשיב רוח הקדש לדוד ואומרת הלא אתה חסת על אלו ולא שאלת מיתה עליהם רק הריסת שנימו על דרך האמור והלא טוב הוא ישמח צדיק כי חזה נקה ממש שימות עושה הרעה וימשך טובה לצדיק כי יתן אל לבו ופעמיו ירחץ מכל חלאת פסיעות בלתי טובות בראות דם הרשע ויתכשר הצדיק יותר כלומר וטוב יהיה שימות עושה הרעה:

יב

משיב דוד ואומר הלא נפיק מניה חורבה שהנה ויאמר אדם הרואה נקמת הרשע הנה בזה נתמעט זכיות הצדיק כי אכל בזה פרי מעשיו בעולם הזה במה ששמח במות הרשע וזהו ויאמר אדם הנה אך פרי לצדיק לומר אך שהוא מיעוט פרי לצדיק עתה כי נתמעט בזה והוא כי אכין ורקין מיעוטין משיבה רוח הקדש ואומרת הנה לעומת האך זה יש אך אחר והוא כי אך יש אלהים שופטים בארץ לומר טוב הוא שיחזה נקם מהרשע שאם לא כן יאמר אדם אך יש אלהים שופטים בארץ בעה"ז כי אם בשמים אחרי מות האדם שהוא אך מיעוט שימעטו בהיות אלהים משגיחים ושופטים בארץ אך בנפול הרשע לא יאמרו אך יש כי אם שודאי יש אלהים שופטים בלי מיעוט ולא יצא מזה אבנר ריקם כי ירד בדם שאולה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.