אילת השחר/כתובות/ק/ב
כל דזבין מבי דינא אדעתא למיפק לי' קלא הוא דזבין. פירש"י דלפי שהן מוכרין בהכרזה הלוקח הי' בטוח דאילו הי' עליה עסיקין היו מערערין הלכך שלא באחריות הוא קונה. ויש לעיין דהנה איכא למ"ד בב"ב (דף מ"ד ב') דבנמצאת שאינה שלו אפי' זבין שלא באחריות דהוי מקח טעות המעות חוזר לו, וע"כ מה דס"ד הוא לר' זביד דס"ל דאפי' נמצאת שאינה שלו, מ"מ מצי אמר לי' להכי זביני לך שלא באחריות, והיינו דהסכים לקנות ולהפסיד אם תימצא גזולה, וכאן הא זה לא שייך שהסכים אפי' היא גזולה, דהא כל מה דקנה הוא דוקא מחמת דהי' בטוח שזה ודאי בלי ערעורים, וא"כ כשנמצא דאינה שלו הרי לא קנה ואיך לך טעות גדולה מזו, ולמה ס"ד דיפסיד הלוקח מעותיו.
ב"ד שמכרו בלא הכרזה נעשה כמו שטעו בדבר משנה. צ"ע [כמדומני שכבר דן ע"ז בפנ"י] דלכאורה ממ"נ אם מה דבעי הכרזה אינו אלא לכתחילה הא בודאי יועיל אם מכרו בלא הכרזה, וע"כ פשיטא להגמ' דזה מעכב בדיעבד, א"כ מה זה נוגע לטעו בדבר משנה, וע"כ צ"ל דכשמוכרין בלא הכרזה היינו דעושין פסק דלא בעי הכרזה ואם טעו בדבר משנה אינו חוזר הי' הפסק נשאר, ואה"נ אם יודעים דבעי הכרזה ועוברים ע"ז בודאי לא מהני, אבל כשטעו הוי כפוסקין דלא בעי הכרזה, ואם טעו בדבר משנה אינו חוזר גם כאן הי' מהני המכירה, אלא דלפי"ז גם אם הודיעו לפני שמכרו כגון שהלכו למכור ועוד לא נגמר המקח, יתכן שג"כ לא יחזרו ויוכלו למכור כיון שכבר פסקו בעובדא הזאת דאפשר למכור בלי הכרזה, וזה לא מסתבר. (מהדו"ק)
רב תני קטנה יוצאה בגט אין לה כתובה. נראה דגם אליבא דר"מ דאסור להשהות בלי כתובה מ"מ לקטנה לא חיישינן בזה.
רש"י ד"ה ולא פירות. אפי' הכי לא ישלם פירות דתנאי כתובה ככתובה. צ"ע דהא מה שיש מקום לומר שצריך לשלם לה פירות שאכל ע"כ הוא משום שלא מגיע לו הפירות דנכסי מלוג והוי כגזלן, ומה זה שייך לתנאי כתובה ככתובה, דהתם באמת קנסו שלא יהי' לה כתובה, אבל מה שגזל ואכל שלא כדין מה שייך זה לתנאי כתובה.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |