אילת השחר/בבא בתרא/נג/ב

אילת השחר בבא בתרא נג ב

דף נ"ג ע"ב

החזיק באחת מהן לקנות אותה ואת המצר וכו'. הנה יש להסתפק בהא דעשר מדינות דהחזיק בא' קנה כולן, אם הביאור דהוי מעשה חזקה על כל המקומות, או דאע"ג דמעשה חזקה מקרי רק על כאן, מ"מ מהני סברת סדנא דארעא חד הוא דיהני קנין של כאן על כל המקומות.

ונפק"מ במכר לו שדה ובית במדינה אחרת, לפי"מ דמסקינן לקמן דף ס"ז דלא צריך דוקא ששניהם יהי' חדא תשמישתא ורפק בה פורתא, דבבית כיון שאין עומד לחרישה הא לא מהני חרישה כמו שכ' כאן התוד"ה ליבני, ואם נימא דהוי מעשה החפירה כאילו הי' שם לא מהני, משא"כ אם נימא דמהני הקנין על המדינה האחרת גם כאן יועיל, דמסקנת הגמ' דף ס"ז אינה דאע"ג דחלוקין מ"מ מהני חזקה דא' על השני, אבל אפשר דמ"מ בעי חזקה ששייכת מעשה החזקה על שניהם.

ובעצם הגדר כאן איך נימא שיועיל להקרקע שבמקום אחר, אף אם נחשב כאילו עשה שם גדר, אבל מ"מ לא הועיל שם הגדר, והו"ל כאילו עשה שם גדר שאינו מועיל, ע"כ צ"ל דהוי מעשה הראוי לקנות שם, אבל לא משום שיש שם מעשה ההיא שעשה כאן.

והנה יש לעיין בעשר שדות והחזיק בא' לקנות כולן ואגב השדות הרחוקות יקנה מטלטלין, לפי הפשט דאגב היינו דמהני בהו מעשה הקנין של הקרקע שפיר יועיל, אבל אם הוי כאילו החזיק בהן עצמם ונקנין בכה"ג דחזקה, א"כ כאן דנצטרך לומר כאילו החזיק בקרקע הזאת, והוי כאילו מעשה חזקה בהרחוקה, והוי כאילו מעשה חזקה בהמטלטלין, ולא שייך לומר כן.

החזיק בחיצון לקנות אותו ואת הפנימי חיצון קנה פנימי לא קנה. יש לעי' דהא בודאי התכוין לקנות גם מקום הכתלים, וגם הכתלים של החדר החיצון וגם החדר הפנימי, א"כ הו"ל כמו בהחזיק בקרקע לקנות גם את המיצר וגם את הקרקע השניה דבעי ר' זירא ונשאר בתיקו, ולמה לא פשיט מכאן דלא מהני.

עוד יש לעיין הא כיון דהחיצון משועבד לפנימי, למה פשוט לו דבהחזיק בחיצון לקנותו ואת הפנימי לא קנה פנימי, הא בחיצון הוי כמו בהחזיק במיצר כדי לקנות את הקרקע שהמיצר משועבד להם דהוי ספק אם קנה, ולמה כאן פשיטא לי' דבהחזיק בחיצון לא קנה פנימי. וכן צ"ע לגירסתנו דהיינו גירסת הרשב"ם דבהחזיק בפנימי פשיטא לי' דמהני לקנות עי"ז החיצון המשועבד להפנימי, ובהחזיק בקרקע מספקא לי' אי קנה המיצר המשועבד לו, אלא דבזה צריך לומר דכיון דא"א להכנס כלל להבית בלי שיהי' לו דריסת הרגל על החיצון, ודאי הוי כאילו החזיק בהחיצון, ולא דמי למיצר דלא הוי כ"כ לצורך.

הבונה פלטרין. עי' בשטמ"ק בשם הר"י מיגש. וכל דבריו תמוהין, א' מש"כ דאם השאיר קרקע עם בנין הי' קונה אם עשה מעשה בהכתלים דכיון שהניח כתלים גם הם נעשו נכסי הגר וכאילו החזיק בקרקע דמי, ומה צריך לומר דנעשו כנכסי הגר הא זה הכל הי' נכסי הגר, ואולי כונתו דזה הכל כהקרקע וכשתיקן כתלים הוי כתיקן הקרקע.

עוד כתב דמה שאם העמיד דלתות קנה כיון שבנה הראשון הפלטרין נעשו הפלטרין מכלל נכסי הגר שהרי הן עצמן יצאו מרשותו משעה שבנאן בנכסי הגר לפיכך כשהשני עשה דלתות קנה. ומבואר במגיד משנה (פרק ב' מזכיה ומתנה הלכה ט') דקונה גם מה שעשה הראשון דנעשו כנכסי הגר. ואינו מובן למה הם נעשו נכסי הגר, דודאי לא התכוין להפקיר מה שבנה בהנכסים, ואיך השני יזכה במה ששייך להראשון שבנה.

אמנם החולקין ס"ל דיכול הראשון להוציא עציו ואבניו וממילא גם השני לא יקנה, כמבואר בשו"ע (סי' ער"ה סוף סעיף כ"א בהג"ה) וכן הוא ביד רמ"ה, אבל שיטת הר"י מיגש דדעתו שישאר, וע"כ הוא מפקירם כיון דאין עושה חזקה, והיינו דאם עושה דבר שמשמע שמפקיר סגי להיות הפקר, אע"ג דלא אמר כלום, כמו בנותן מתנה ואמר השני אי אפשי דיש סובר דהוי כהפקר, וכמו בנכסי עכו"ם אחרי שלקח הכסף.

המציע מצעות בנכסי הגר. והיינו דנהנה גופו מהקרקע ע"י ששכב, אבל ברשב"א הביא די"מ דבזה מיפה הקרקע וכמו סיוד וכיור דמהני, ודחה זה דהא לא עשה יפוי בעצם הקרקע. והנה בקצוה"ח (סי' ער"ה) כתב דלמ"ד דתלוש ולבסוף חיברו הוי תלוש, הא דמהני לקנות בית בחזקה אע"ג דהבית הוי תלוש, משום דקונה הבית אג"ק או משום חצר. ולכאורה איך מהני סיוד וכיור דהא הסיוד הוא על הכתלים, ובתוד"ה ליבני כתבו דהתיקון הוא בהפלטרין משא"כ בניית הפלטרין דהתיקון הוא בהקרקע, הרי דסיוד הוא תיקון בהכתלים, ובשלמא אם הכתלים דינם כקרקע נמצא דעשה יפוי בקרקע, אבל אי דינם כתלוש הא נמצא דהוי כעשה יפוי בדבר תלוש, ובשלמא נעל לא קשה אע"ג דהנעילה היא בהדלת, מ"מ הא אהני על המקום שהוא נעול וקנה ע"ז הקרקע וממילא נקנו גם הכתלים ע"י אגב או חצר, אבל בסיוד הא הו"ל כעשה יפוי על איזה חפץ שעי"ז נתייפה הבית דזה לא מהני לרוב הראשונים, והראוני בס' באר יצחק (או"ח סי' ד' ענף ה') שעמד בזה.

ויש לעיין קצת גם בנעל דהא הנעילה מועילה שהמקום הפנימי שמור, אבל על הקרקע שתחת כתלי הבית לא הוסיף כלום בנעילתו, ובשלמא אם כל הבית נקנית מדין חזקה נמצא דהנעילה עושה שכל המקום, היינו חלל הפנימי ומקום שתחת הכתלים והכתלים הכל דבר אחד הוא ונעשה שמור ונקנה עי"ז, אבל אם כל מה דמהני לקנות הדפנות הם מדין אגב או בחצר, הא קודם צריך שיקנה המקום שתחת הכתלים כדי שהכתלים יהיו נקנים, דהא מדין אגב לא מהני אם אין צבורין בתוכו, כמש"כ הקצוה"ח שם דלקנות הפקר בקנין אגב לא מהני רק אם צבורין בתוכו, וכן מדין קנין חצר הא לא יהיו נקנים אם אינם בתוך החצר, ואיך יותחל לקנות המקום שתחת הכתלים שממילא יוקנו הכתלים מדין קנין אגב או חצר.

אלא דיש לומר דלגבי זה מהני הכתלים לעשות כל הבית כמקום אחד, וכמו דמהני לקנות כל השדה שעד המיצר ע"י חרישה, דהמיצר עושה שעד המיצר הוי שדה אחת, וה"נ לגבי זה הכתלים מועילים דעד הכתלים ותחתיהם הוי מקום א', ולא צריך בזה שהדפנות יהיו מגוף הקרקע, והנעילה מהני על כל המקום אע"ג דהנעילה לא עשה שום תועלת על המקום שתחת הכתלים.

לא תהא חזקה גדולה מהגבהה שהגבהה קונה בכל מקום. אינו מובן איזה נתינת טעם הוא לדחות דברי הת"ק דטוען דלא מגביהין אנשים, משא"כ כשהעבד שימש לרבו כן הוא הדרך, וכי משום דהגבהה קנין טוב דמהני בכל רשות לכן יועיל אע"פ שאין דרך להגביה אנשים. וברשב"ם כתב דחזקה שהוא שימש לרבו לא תהא עדיף מהגבהה, ורוצה בזה להדגיש דממה דמהני שימוש גופו לרבו ה"נ יועיל הגבהה, ומה ענין דוקא משום דחזקה של שימוש לרבו מהני.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א