אור זרוע/נדה/שנו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר"פ תינוקת ת"ר הרואה דם מחמת תשמיש פי' דם נרות משמשת פעם ראשונה שני' ושלישית מיכן ואילך לא תשמש עד שתתגרש ותנשא לאחר. נשאת לאחר וראתה דם מחמת תשמיש משמשת פעם ראשונה שני' ושלישית מיכן ואילך לא תשמש עד שתתגרש ותנשא לאחר. נשאת לאחר וראתה דם [משמשת] פעם ראשונ' שני' ושלישי' מכאן ואילך לא תשמש עד שתבדוק עצמה. פרש"י וכן פי' ר"ש דרשב"ג הוא דבעי חזקה בתלתא זימני. והא דקתני סיפא ר' אומר נאמנת אשה לומר מכה יש לי במקור שממנו יוצא דם דוקא קתני. דהא מילתא דוקא רבי היא אבל רישא רשב"ג היא. דבתלתא זימני הוה חזקה אבל לרבי בתרי זימני הוה חזקה. ולר' משמשת עם הראשון פעם ראשונה ושני' ותו לא עד שתתגרש ותנשא לאחר ומשמשת עמו פעם ראשונה ושני' ותו לא ותתגרש ואינה נשאת לשלישי עד שתבדוק עצמה. מיהו אנן קיי"ל כרשב"ג דאמר בהבא על יבמתו דהלכה כמותו בווסתות. וכן משמע לשון רב סעדי' גאון זצ"ל. והאי דאינה בודקת את עצמה בביאה שלישי של בעל הראשון אלא אמרי' תתגרש ותנשא לאחר ואינה בודקת נמי בביאה ראשונה של בעל שני עד שתנשא לשלישי משום שאין כל הבעילות שוות עכ"ל. משמע להדיא שבא לפסוק כרשב"ג דעד תלתי גברי לא הוי חזקה. ומשמע נמי מלשונו דאסור' לבעל ראשון ושני אפי' בבדיקה. וכן פי' רשב"ם בבעל ראשון ושני דאיכא למימר יש לו תקנה לבעל אחרון צריכה להתגרש אולי תפסוק לשלישי ולא התירו לה בבדיקה משום דאיכא למימר גירושין מהנו לה שתתגרש ותנשא לאחר אין אנו מתירין לה לבוא לידי ספק ולהתיר' ע"י בדיקה זו כדלקמן דזימנין לא בדקה שפיר אבל משהוחזקה בבעל שלישי דאין לה עוד תקנה על ידי שתתגרש ותנשא לאחר התירו לה לשמש על ידי בדיק' עכ"ל. וכן משמע להדיא כדלקמן א"ל רשב"ל לר' יוחנן ותבדוק בביאה שלישית של בעל ראשון א"ל לפי שאין כל האצבעות שוות ופירש"י כלומר מביאה שלישית של בעל ראשון ואילך תשמש על ידי בדיקה ולמה תתגרש. לפי שאין כל האצבעות שוות. ושמא בבעל אחר לא תצטרך בדיקה. ומוטב שתתגרש ותתקן ולא תבוא לירי כרת. הרי למדנו דרבינו סעדי' ורשב"ם ורש"י כלהו סבירא להו דאסור' לראשון ושני אפי' ע"י בדיקה. וגרסי' בירוש' סוף נדה ותבדוק עצמה בבעל שני. ומשני לפי שאין כל האצבעות שוות. משמע שאפי' בבדיקה אסורה לשני. וראיתי כתוב שר"ת התיר אפי' לבעל ראשון בבדיקה ומפרש הברייתא כגון שאינם יודעים לבדוק דאפ"ה משתריא לבעל (הראשון) שני ושלישי. ורוצה להביא ראי' מתוספתא דתניא עד כמה מותרת לינשא עד שלשה יותר מיכן לא תנשא עד שתבדוק. ומדלא תני עד כמה היא אסורה אפי' בבדיקה. ש"מ דבבדיקה שריא אפי' לראשון. מיהו אנו בזמה"ז לא בקיאינן בבדיקה ואסורה לעולם עד שתתקן מעצמה. אבל אם יש לה וסת שאינה רואה כל שעה מחמת תשמיש אלא לפרקים כגון ששימשה כל החודש ולא ראתה דם מחמת תשמיש אלא יום עשרה. יום עשרים. ויום שלשים. הרי קבעה לה ווסת מעשרה לעשרה ימים. תולה בווסתה שלא לשמש חודש שני בעשרה בו ויום עשרים ויום שלשים אלא על ידי בדיקה. ומשמשת בלא בדיקה מווסת לווסת. ואם אין לה ווסת מתגרשת. ולענין גביית כתובתה פי' מורי אב"י העזר"י שגובה כתובתה דשטר העומד לגבות כגבוי דמי ויכולה לומר דם טהור אני רואה והמוציא מחבירו עליו הראי' הלכך הואיל ואין הבעל יכול לברר שהיא רואה דם טמא גובה כתובתה. מיהו לפי דברי רבינו סעדי' ורשב"ם ורש"י שמפרשים דאסורה לראשון ושני אפילו בבדיקה מעתה אפילו רואה דם טהור אינ' גובה כתובתה דהשתא אפילו להבעל בבדיק' היטיב אסורה. ותו דאמר פ' אע"פ הגיע זמן ולא נשאו אוכלת משלו ואוכלת בתרומ' כו' ואמר עולא דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומ' ואפ"ה אמר פ"ק הגיע זמן באחד בשבת מתוך שאינו יכול לכונס' אינו מעלה לה מזונות ומפרש התם משום דאנוס בתקנתא דרבנן. הרי אתה רוא' דאע"ג דחייב במזונותי' דקניינו היא דאוכלת אפילו בתרומ' אפ"ה הואיל ואנוס בתקנתא דרבנן אינו מעל' לה מזונות א"כ ה"נ הואיל ואנוס בתקנתא דרבנן דאסור' עליו אפילו בבדיק' אינו מעל' לה מזונות ואינו נותן לה כתובת'. וכ"כ הרב רבי' יצחק הלבן זצ"ל דכל היכא דאניס בתקנת' דרבנן לא הפסיד מה שבידו מההיא דכתובו'. ותו נרא' בעיני דיש להפקיע כתובת' כי היכי דתהוי קלה בעיניו להוציא' דתנן האש' שהלך בעל' למד"ה ובאו ואמרו לה מת בעליך ונשאת ואח"כ בא בעל' תצא מזה ומזה ואין לה כתוב' מזה ומזה ואמר בגמרא טעמא מאי תקינו לה רבנן כתוב' כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציא' הכא תהא קלה בעיניו להוציא' וההיא דפ"ק דת"ר אשה שאין לה ווסת אסורה לשמש ואין לה כתוב' וכו' עד משום אבא חנן אמרו אוי לו לבעל' וכו' עד אבא חנן לר"מ קאמר ומשום כתובה ופי' רשב"ם דבכי האי גונא פליגי ר"מ סבר רוב נשים יש להם ווסתות וזו לא היה לה ווסת היה לה להודיעו בשעת קידושין הוי יודע שיש עליה מום זה מדלא הודיעתו מקח טעות הוא ואיהי דמרע אנפש'. אבא חנן אומר לא זה מקח טעות דיש נשים בווסת ויש נשים בלא ווסת הי' לו לישאל את פיה אם בת ווסת היא אם לאו ומדלא שאל איהו ארע אנפשי' וחייב בכתובת' עכ"ל. הרי משמע מלשונו דע"כ ל"פ אלא כגון שקודם נישואין לא הי' לה ווסת אבל אי הוה לה ווסת בשעת נישואין משמע דלכ"ע חייב בכתובת' ולא נפקע כתובת' אע"ג דאסור' לשמש. ההיא יש לומר דבדינא דאורייתא [פליגי] אי הוי מקח טעות אם לאו אבל דרבנן לפ"ע לית לה כתוב' כי היכי דתהוי קלה בעיניו להוציא' א"נ נוכל לפרש דהאי באיבדה ווסתה תחתיו פליגי ובהא פליגי ר"מ סבר אין לה כתוב' כי היכי דתהוי קלה בעיניו להוציאה ואבא חנן לא חייש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |