אור זרוע/נדה/שנה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ספ"ק בעי מני' ר' זירא מרב יהודה מהו שתבדוק עצמה לבעלה. א"ל לא תבדוק. ותבדוק ומה בכך א"כ לבו נוקפו ופורש. פי' רשב"ם אשה שאין לה וסת ויש לה וסת מהו שתבדוק לבעלה אע"פ שאינה עסוקה בטהרות. כלומר מי הוה רשות בידה להחמיר על עצמה. לא תבדוק. אין לה רשות. ומה בכך. אם תרצה להחמיר על עצמה מה לנו לעכב. לבו נוקפו. הואיל וחוששת לבדוק מחזקת טומאה כ"ז הוסת. ופורש. שמא לאחר סילוק ידה תראה ויבטל מפ"ו. אבל אשה העסוקה בטהרות מיגו דבעיא בדיקה לטהרות [בעיא] נמי בדיקה לבעלה. ולבו נוקפו ליכא למימר בהכי דמידע ידע דמיגו דבעי' לטהרות בעי' נמי לבעלה. ושמעי' מהכא בין אשה שיש לה וסת בין אין לה וסת בזמן הזה דליכא טהרות לא בעיא בדיקה לא שחרית ולא ערבית ולא לפני תשמיש ולא לאחר תשמיש כדלקמן בסמוך ואפי' אם רצתה להחמיר על עצמה ולבדוק לפני תשמיש לא שבקי' לה דאם כן לבו נוקפו ופורש עכ"ל. וכן הוא האמת דבין לפני תשמיש בין לאחר תשמיש לא שבקי' לה לבדוק. לפני תשמיש לא כדשמעי' לה מהא דרב יהודה ולאחר תשמיש נמי לא כדאמר בסמוך בעי ר' אבא מרב הונא אשה מהו שתבדוק עצמה כדי לחייב בעלה באשם תלוי א"ל לא תבדוק. ותבדוק ומה בכך א"כ לבו נוקפו ופורש. ואמר לקמן א"ר זירא א"ר אבא בר ירמי' אמר שמואל אשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק כו' עד אמר רבא ש"מ קסבר שמואל כל לבעלה לא בעי' בדיקה. והא דת"ר אשה שאין לה וסת אסורה לשמש ואין לה לא פירות ולא כתובה ולא מזונות ולא בלאות ויוציא ולא יחזיר עולמית דברי ר' מאיר ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר משמשת בשני עדים הן עותוה והן תקנוה משום אבא חנן אמרו אוי לו לבעלה כו' עד אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"ח בן אנטיגנוס. ובמאי אי בעסוק' בטהרות הא אמרה שמואל חדא זימנא אי כשאינה עסוקה בטהרות הא אמר כל לבעלה לא בעיא בדיקה דאמ' ר' זירא א"ר אבא בר ירמי' אמר שמואל אשה שאין לה ווסת אסורה לשמש עד שתבדוק ואוקמינא בעסוק' בטהרות מאן דמתני הא לא מתני הא. פי' רשב"ם לעולם בעסוקה בטהרות ודקשיא לך למה לי תרתי רב יהודה דמתני הא משמי' דשמואל הלכה כר' חנינא לא מתני הא [דר' אבא ורבי אבא לא מתני הא דרב יהודה ואי קשיא הא] רב יהודה נמי אמרה דאמר רב יהודה לעיל גבי מתני' דקתני ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה ואמר רב יהודה אמר שמואל ל"ש אלא בעסוקה בטהרות כו' לאו פירכא היא (לעיל גבי מתני' דקתני) [דרב יהודה] לא אשמעינן בעסוקה מידי דממתני' הוה שמעי' בין עסוקה בין אינה עסוקה ואתא רב יהודה ואשמעי' משמי' דשמואל דשאינ' עסוקה לא בעי' [בדיקה] והכא אשמעי' דהלכה כר' חנינא. ובאותה משנה דעסוקה בעי בדיקה. ומבעי' (לי') [לי] אמאי לא תירץ הכא דחדא מכלל חבירתה איתמר כדתריץ לעיל עכ"ל. ורבינו חננאל וגם רבינו תם פירשו דה"ק לעולם בשאינה עסוקה בטהרות קאמר שמואל דהלכה כר' חנינא דבעי' בדיקה ודקשיא לך הא אמר כל לבעלה א"צ בדיקה דמתני הא דר"ח לא מתני' דיוקא דלעיל דאוקימנא בטהרות. וההיא דאמר רב יהודה אמר שמואל ל"ש אלא לטהרות אבל לבעלה מותרת. תרי תנאי אליבא דרב יהודה אמר שמואל. ומאן דמתני להא דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' חנינא לא מתני לההיא דאמר רב יהודה אמר שמואל דההיא דאר"י אמר שמואל כו' והא דא"ר זירא א"ר אבא אמר שמואל כו' הנהו חדא נינהו דחדא מכלל חברתה אתמר. וכי האי גוונא אשכחנא בפ"ב דקידושין גבי קטנה שנתקדשה וספ"ק דכתובות גבי ההיא תינוקות שירדה למלאות מים מן המעיין שמסיק מאן דמתני הא לא מתני הא אפירושא דמתני' ולא אעיקר מילתא הלכך לפר"ח ולפי' ר"ת אשה בזמה"ז שאין לה ווסת צריכה בדיקה. מיהו מדבעי מיני' ר' אבא מרב הונא אשה מהו שתבדוק כו' ועד א"כ לבו נוקפו ופורש. משמע שאינה צריכה בדיקה כלל. ובה"ג כתב אתתא דלא קביע לה ווסת אסיר לה לאזדקוקי לבעלה דתניא אשה שאין לה ווסת אסורה לשמש כו' אר"י אמר שמואל הלכה כר"ח בן אנטיגנוס משום שסובר בפר"ח וכפר"ת הלכך טוב להחמיר אשה שאין לה ווסת לא תשמש כי אם על ידי בדיקה. פרק כל היד איתמר אשה שיש לה ווסת והגיע שעת ווסתה ולא בדקה ולבסוף בדקה אמר רב בדקה ומצאתה טמא' טמא' טהורה טהור'. ושמואל אמר אפי' בדקה ומצאתה טהורה טמא' מפני שאורח בזמנו בא. לימא בווסתות קמיפלגי מר סבר ווסתות דאורייתא [ומ"ס ווסתות דרבנן. א"ר זירא דכ"ע ווסתו' דאוריית'] כאן שבדקה עצמה בשיעור ווסת כאן שלא בדקה עצמה כשיעור ווסת. רב נחמן בר יצחק אמר בווסתות גופייהו קא מיפלגי מ"ס ווסתות דאורייתא ומ"ס ווסתות דרבנן. וכתב מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק בשם רבינו יצחק ב"ר שמואל כי מיכן יש להוכיח דווסתו' דרבנן דהא רב נחמן בר יצחק דהוא בתראה מוקי פלוגתייהו בהכי ומוקי רב כמ"ד ווסתות דרבנן. וקיי"ל פרק המפלת ופ' יש בכור לנחלה דהלכתא כרב באיסורי ומדמוקי נמי ר' יהושע לחכמים דר' מאיר כמ"ד ווסתות דרבנן ש"מ דהכי הלכתא. מיהו מרבינא דאמר בסמוך גבי פלוגתייהו דרבי ורשב"ג דכ"ע ווסתות דרבנן אין להביא ראי' מדדחיק לאוקמי פלוגתייהו במקור מקומו טמא דהא איכא פלוגתא דתנאי לקמן בפ' בתרא וגם רשב"ג אית לי' מקור מקומו טמא מ"מ יש ראי' כדפי' וכן פירש רבינו חננאל. מיכן יש ללמוד דאשה שיש לה ווסת והגיע שעת ווסתה ולא בדקה ואח"כ בדקה ומצאתה טהורה טהורה ואפי' לא בדקה נמי הוי טהורה כדקאמר גבי דם הכא אפי' בימי נדתה טהורה ובעי למימר ווסתות דרבנן והתם אין לבדוק אם ראתה אם לאו שהרי היא רואה מחמת מכה וכן פסק בשאילתות דווסתות דרבנן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |