אבני נזר/יורה דעה/תעד
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום א' ויקרא תרמ"ז.
- שפעת שלום וברכה לכבוד אהובי ידיד נפשי הרב הגדול המפורסם נ"י עה"י כקש"ת מוהר"ר יעקב נ"י לאנדא האב"ד דק"ק נאשעלסק.
א עריכה
דבר מה שרצה כ"ת לחלק בין שאילת שלום לברכת שלום דשאילת שלום שאסרו למי שאינו שרוי בשלום היינו דוקא לשואלו אם הוא בשלום ולדידי אין הפי' שאילת שלום כמו שחשב כת"ר. רק ששואל מהשי"ת שיהי' חבירו בשלום. והרי שאילת שלום בשם למדו בפ' הרואה (פ"ט מ"ה ובבלי נד.) מדכתיב (רות ב ד) והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ד' עמכם ושם מתרגם המתרגם ואמר לחצדיא יהא מימרא דה' בסעדכון ובאלשיך שם וז"ל עוד יתכן למדוני שצריך המשיב שלום להוסיף על השואל בשלומו וזה כי הוא ברכם שיהי' ד' עמהם והם הוסיפו שלא בלבד יהי' ה' עמו כי אם גם יברכהו הוא יתברך בעצמו עכ"ל. הנה מפורש כי שאילת שלום הוא בעצמו ברכת שלום ובמכות (כג: ד"ה ושאילת) פרש"י ושאילת שלום בשם דמותר לאדם לשאול בשלום חבירו בשם כגון ישים ד' עליך שלום עכ"ל. הנה דשאילת שלום היינו ברכת שלום. ובתוס' קדושין (ע:) לכאורה נראה מתוס' דשאילת שלום וברכת שלום תרי מילי אך בתוס' ב"מ (פז. ד"ה על) מבואר שאין הפי' כן. והחילוק בין לשלוח לה דברי שלום אסור בין לשאול את בעלה. [מה שלומה. כן פרש"י שם] היכן היא:
ב עריכה
ומה דק"ל למר למה לא יתפלל עליו שיסור מיגון ויהי' בשלום. הנה התפלה הוא שמתפלל נעשה צינור שע"י יורד השפע על מי שמתפלל עליו כמ"ש הר"ן בדרושיותיו (דרוש ב) בענין תפילת יצחק על רבקה שע"כ רבקה עמדה אצלו בעת התפלה יע"ש. הרי דשפע יורד תיכף בעת התפלה ועל מי שאינו שרוי בשלום א"א שירד עליו שפע שלום:
ג עריכה
ומה דק"ל למר בהא דמבעי' להש"ס (מועד קטן טו.) מנודה מהו בשאילת שלום ובעי למיפשט ממתני' דתענית (פ"א מ"ז) ואסורים בשאילת שלום כבנ"א הנזופין למקום. וק"ל למר דהא ודאי בעיא דמנודה בשאילת שלום היינו אם מותר לשאול בשלום אחרים אבל ודאי אחרים אסורים לשאול בשלומו שהרי אינו שרוי בשלום ומרוחק מן העדה. וא"כ אימא דהא דבתענית דאסורין בשאילת שלום היינו משום לתא דחבירו שחבירו ג"כ מנודה לשמים. לדידי לק"מ דשם כל הנדוי משום שאין השי"ת מרוצה להם ואין הגשמים יורדין. והרי כל תעניתם שיהי' השי"ת מרוצה להם שירדו גשמים ויהי' בשלום. ע"כ ודאי מותר ומצוה לברך את חבירו שיהי' שרוי בשלום. היינו שיהי' השי"ת מרוצה להם וירדו גשמים ויהי' בשלום וע"כ האיסור משום לתא דמברך שאסור בשאילת שלום. מעתה גם במנודה אפשר שמותר לשאול בשלום המנודה כיון שביד המנודה לשמוע דברי חביריו ויקרבוהו וכדתנן במס' תמיד שבמקדש ברכו את המנודה השוכן בבית הזה ישים בלבך שתשמע לדברי חבירך ויקרבוך. וכל שבידו לאו כמחוסר מעשה ושייך בי' ברכת שלום. ובידו עדיף ממחוסר זמן לענין דחוי בקדשים ולקצת פוסקים גם לענין דשלב"ל. ולא דמי לאבל דמחוסר זמן. והי' בזה שלום וברכה וכ"ט למר ולתורתו:
על דבר שרצה כ"ת לחלק בין הפרקים בענין הרהור בד"ת בין ת"ב לאבל יעי' כ"ת בתשובת מהרי"ל סימן ר"א מקור הדין דאין חילוק ובשניהם אסור. וקול רנה וישועה באהלי צדיקים ישמע וישמחו בשמחת החג הקדוש בכשרות להנצל ממשהו חמץ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |