אבני נזר/אבן העזר/קסט
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה ד' יתרו תרנ"ה לפ"ק פה סאכטשאב.
שלום לכבוד הרב המאוה"ג מו"ה אברהם נ"י מו"ץ דק"ק בערזין.
'דבר הגט הנשלח מנויארק שנפסק הנון פשוטה של תיבת דנן:
אעריכה
א) הנה מקור הדברים בגיטין (פ"ה:) מיומא דנן לאפוקי מר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו, פירש"י ואף דקי"ל כר' יוסי בעינן לאפוקי נפשי' מפלוגתא, לפי זה אינו אלא לכתחילה, אבל בדיעבד נסמוך על מה דקי"ל כר' יוסי, אך זה אינו דבגיטין הבאים ממדינת הים שאין נתנין בזמן הנכתב בגט לא שייך כלל זמנו של שטר מוכיח עליו, שכוונתו מעכשיו, שהרי לא תתגרש בזמן ההוא, אך הא פירש"י דמה דצריך לכתוב מעכשיו הוא בגט שכיב מרע ותיקן רבא בכל הגיטין להיות הסופרים רגילים בו, וא"כ בשאר גיטין אינו אלא לכתחילה, ועוד דהא גיטי שכ"מ נתנין ביום כתיבתן כמובן, וא"כ למה דקי"ל כר' יוסי לא שייך לגזור אטו גיטי שכ"מ, וא"כ הוא רק מטופס הגט:
בעריכה
ב) והנה בטופסי גיטין פסק הרמב"ם פ"ג מהלכות גירושין דמותר לסופר להכין טרם בא הבעל לגרש כר"א, הנה שטופס הגט כשר שלא מדעת הבעל, ואף להחולקים על הרמב"ם ופסקו כת"ק דגזר טופס אטו תורף. כבר הקשו בזה מהא דמותר חשו"ק לכתוב טופס. ותירצו הרא"ש והר"ן דסופר הכותב טופסי גיטין שכיח טובא ואם נכשיר בזה כולם יעשו כן, ואתי למיטעי להכשיר גם בתורף, אבל חשו"ק לא שכיח, והוא הדין שיתקלקל אות לאחר כתיבה לא שכיח ונוכל לתקן בלא דעת הבעל:
געריכה
ג) אבל כל זה אם הבעל הי' נותן הגט בעצמו אבל בנשלח ממדינת הים והבעל לא עשה שליח על התיבה שכתב הסופר אח"כ וכאילו התיבה שיתקן הסופר לא נתן לה הבעל כלל:
דעריכה
ד) מיהו אם התינוק הי' קורא אותו נון קודם התיקון הנה לדעת כמה פוסקים כשר בגט בלא תיקון כלל, ואף להפוסלים, מ"מ יש לדמותו להא דמבואר בפוסקים דמהני בכזה תיקון בתפילין ולא חשוב שלא כסדרן, דהוא אות הראשון והוא רק להכשיר האות, וכיון שהוא אות הראשון והבעל עשאו שליח נתינה על זה אך נפלאתי למה לא כתב זה מעלתו אם תינוק יכול לקרותו או לא:
העריכה
ה) ולדינא נכשיר בכל ענין ונסמוך על הב"י סי' קכ"ז בשם רשב"ץ דאפי' חסר תיבה אחת בטופס הגט כשר, ואם תינוק יכול לקרותו נראה לי ליתן הגט בלא תיקון, כי לתקן מלבד שיש חשש הב"ש בשם ט"ז [סי' קכ"ה ס"ק כ"ה] דחשוב מחוסר תיקון, עוד אינו נראה לי לתקן בגט כלל לאחר שעשה שליח על הנתינה, אך אם תינוק הי' יכול לקרות קודם התיקון יתקן אחר שנתן הגט ויתננו שנית, לרווחא דמילתא, אך אם תינוק לא הי' יכול לקרות, האי תיקון לאו מידי הוא ואין נ"מ כלל אם יתן שנית, וטוב יותר שלא יתן רק פעם אחת בלא תיקון: