אבני נזר/אבן העזר/קלא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבני נזר TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קלא

סימן קלא

ב"ה י' מנחם אב תרנ"ב לפ"ק פה סאכטשאב.

שלום לכבוד הרב החריף ובקי מו"ה פלוני אבד"ק פלונית.

מכתבו הגיעני ונפשו בשאלתו דבר אחד שקידש זוגתו בפני שלשה עדים אחד רחוק, ושנים אחים זה לזה, וכאשר נודע לב"ד שלחו אחריהם והעידו כולם, ואח"כ הרחיק נדוד לא נודע מקומו אי' לקבל ממנו גט פטורין, ורצונו לבטל הקידושין מחמת דין נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדות כולה בטילה, ומייתי מעלתו דברי הב"ש דלדעת תוס' והרא"ש דאינו פוסל את הכשירים אלא א"כ העיד בב"ד, א"כ בשעת קידושין כשרים הי':

תשובה

אעריכה

א) הנה ראיתי בספר עצי ארזים הוכיח [דתוס' והרא"ש] ס"ל להיפוך, ובתשו' צ"צ החדש חולק על הב"ש והביא ראיות להיפוך, ובאמת שראיותיו במחכת"ה אין להם עיקר, והנה עיקר הספק אם נאמר דכשהעיד בב"ד נפסלו הכשרים משעה שנצטרפו משעת ראי', ותדע שהרי אפי' העידו זה אחר זה לאחר כדי דיבור פסולים משום דנצטרפו בשעת ראי', ואי לא נפסלו למפרע למה יפסלו אח"כ הא אח"כ לא נצטרפו, או דילמא דבשעת ראי' נעשו כת אחת וכשהעידו ונעשו עדים נפסלו אח"כ, שהרי נעשו אחד בשעת ראי' רק שאז לא נפסלו משום שלא נעשה הקרוב ופסול עד קודם שהעיד, וכשהעיד ונעשה עד פוסל אז משום שכבר נצטרפו בשעת ראי':

בעריכה

ב) אך נראה להוכיח מתוס' סנהדרין (ל"א.) גבי שנים אומרים מנה ושנים אומרים מאתים דמשלם מנה משום שיש בכלל מאתים מנה, והקשו בתוס' למ"ד בעד ועד נחלקה עדותן בתרי ותרי נמי יחשב נמצא אחד קו"פ, ותירצו דהכא שהעידו לאחר כדי דיבור, וקשה שהתוס' בעצמם ס"ל פ"ק דמכות דלענין קרוב ופסול אפי' העיד לאחכ"ד עדותן בטילה, וצ"ל משום דהכא בשעת ראי' כשרים היו ונפסלו רק בשעת הגדה וכשהעידו לאחר כדי דיבור אין כאן צירוף פסול לא בשעת ראי' ולא בשעת הגדה, בשעת ראי' כשרים היו, ובשעת הגדה הא העידו לאחר כדי דיבור, ואי אמרת דבעלמא לא נפסלו בשעת ראי', רק בצירוף ראי' מועיל שיפסלו בהגדה כשנעשו עדים, ה"נ נימא דצירוף ראי' מועיל שיפסול בהגדה כשנעשה עד פסול, אלא ודאי בעלמא שהעידו לאחר כדי דיבור אי אפשר שיפסלו אז רק שנפסלו למפרע בשעת צירוף, והכא אי אפשר כיון שבאותה שעה כשרים הי':

געריכה

ג) וראיתי בספר אחד שפירש דברי החוס' שאם כת הראשונה אמת והשני' שקר אי אפשר שיפסלו הראשונים מחמת שהשניים נעשו אח"כ פסולים, ולא עדיף מאלו הם עצמם נפסלו לאחר הגדה שלא נתבטל עדותן עכ"ד, ולדידי אינו דומה דכשנפשלו הם עצמם לאחר הגדה לא נתבטל שום עד, אבל אם נפסלו מקצתם קודם שהעידו הרי נתבטלו אותם שנפסלו קודם הגדה ונתבטלו כולם ובספר ההוא כתב שהוא פשוט מאוד, ולדידי פשיטא להיפוך:

דעריכה

ד) אולם שוב ראיתי בקצוה"ח ונה"מ, שהקצוה"ח הוכיח מהתוס' כמ"ש ובנתיבות חולק, וכתב דאדרבא מדכתבו התוס' תירוצים אחרים מכלל דאפי' נפסלו אח"כ לא בעי כדי דיבור, ובמשובב נתיבות דוחה יעיי"ש, מ"מ לפי דברי הקצוה"ח יש ראי' מתוס' דנפסלו למפרע:

העריכה

ה) אך לבי מהסס, ולדעתי הוא דבר שאי אפשר לומר דכל קידושין וגיטין שהם במעמד קרובים יהי' לעולם בספק, ואם יעיד אח"כ הקרוב בב"ד יתבטלו הקידושין וגיטין למפרע, ובקל יכול קרוב לחפות על בת אחותו כשהי' במעמד הקידושין יבוא לפני ב"ד ויעיד:

ועריכה

ו) ע"כ נראה עפמ"ש תוס' גיטין (פ"ג.) במגרש על מנת שלא תנשאי לפלוני ונשאת לפלוני בעוד המגרש קיים לא נתבטל הגט, דהנשואין אי אפשר שיחולו, שאם יחולו יתבטל הגט, ואין נישואין תופסין באשת איש, וכיון שבע"כ אין הנשואין חלין לא נתבטל הגט, וה"נ בקידושין וגיטין שאין חלין בלא עדים, וכשקידש או גירש במעמד קרובים ואין המעשה מתבטל משום שלא העיד הקרוב בב"ד וחל המעשה עכ"פ בתנאי אם לא יבוא הקרוב ויעיד, וכשבא אח"כ הקרוב והעיד תאמר שהמעשה מתבטל, וא"כ לא נעשה הקרוב עד שהוא עצמו אומר שלא קידש כלל, דהמקדש בלא עדים אינן קידושין, וא"כ הקרוב הזה לא ראה קידושין ולא הגיד שנתקדשה, ואין הקרוב עד כלל, ונשארו הקידושין בתוקפן, דאי אפשר שיעשה הקרוב עד קידושין, שאם יעשה יתבטלו הקידושין., ואינו עד, וכיון שאינו עד לא נתבטלו הקידושין, וקודם שנתחדש להתוס' הסברא דאין הקרוב ופסול פוסל הכשרים עד שיעיד הקשו שפיר דאיך מצינו ידינו ורגלינו בגיטין וקידושין, ואי אפשר לתרץ משום דאי אפשר לקרוב לעשות עד שאם יעשה יתבטלו הקידושין, ולא ראה הקידושין דאדרבא נאמר להיפוך שהקידושין אי אפשר להם לחול, שאם יחולו הרי ראה הקרוב הקידושין ומתבטלים העדים, והמקדש בלא עדים אין חוששין לקידושין, ואינו דומה להא דעל מנת דהגט חל על תנאי אם לא תנשאי, והנשואין אין חלין ונשאר הגט, אבל לאחר שחידשו התוס' דאינו מבטל עדות הכשרים אא"כ העיד בב"ד וחלין הקידושין על תנאי אם לא יעשה הקרוב עד, ואח"כ אי אפשר לקרוב ליעשות עד, ולא נתבטלו הקידושין:

זעריכה

ז) ואפי לדעת הפוסקים דבנתכוין להעיד לבד סגי. הלוא כתב הש"ך ז"ל לדעתם דהא דלא נפסלו הקידושין במעמד קרובים, משום דבסתמא כל שלא בעי לב"ד לא נתכוונו הקרובים להעיד, והכי מוכח מתני' דמה יעשו שני אחין דמסתמא אין מתכוונים הקרובים להעיד, וא"כ בנ"ד אף שבאו להעיד כיון שע"י שליחות ב"ד באו אין מזה הוכחה שנתכוונו תחילה להעיד, ואף לדעתם הקידושין כשרין:

יתר הדברים האומנם שאין הדין מסכים להשיב על דברים כאלה אך לאשר אתה מתרעם על אשר לא השיבותיך על מכתבך הקדום אמרתי להשיב:

חעריכה

ח) מ"ש ליישב דברי רמ"א סי' מ"ב בקידש בפני שנים ואחד קרוב דחוששין לקידושין כדין המקדש בע"א, והקשו דבדיני ממונות אחד קרוב השני אף שבועה אינו מחייב, ותרצת עפ"י התוס' בטעמא דר' יוסי והא אנן קי"ל כרבי, דאף בדיני ממונות בטל, וכתב הריטב"א ז"ל הטעם משום דגמרינן מדיני נפשות דכתיב משפט אחד, וה"ה בקידושין כמו לענין דרישה וחקירה דילפינן ממשפט אחד, אולי יש חסרון בדבריך:

דברי הדו"ש הק' אברהם.
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף