אבני נזר/אבן העזר/נט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר נט

סימן נט

ב"ה אור ליום ד' נשא תרל"ח לפ"ק.

שלום לכבוד א"א מו"ר הרב הגאון כו' מו"ה זאב נחום שליט"א.

א

א) מה שהקשית דאם חייבי לאוין לא הוי דבר שבערוה למה אינה נאמנת לר' יהושע כתובות (י"ג) לומר לכשר נבעלתי, ואי דמעלה עשו ביוחסין, הא משמע שם דלרב אסי דאמר מאי מדברת נבעלה א"צ למעלה:

אי בעינא אני אומר משום דחשודה לאותו דבר שזינתה, ופנוי' להרמב"ם לאו, וחמור כמו זונה לכה"ג, ואפי' להה"מ דאינו רק עשה או להפוסקים דמדרבנן, מ"מ בעיני בני אדם ודאי חמור זנות מהאיסור על האשה שחנשא לכהן, והרי הר"א ממיץ שלהי נדרים ס"ל באמת דאין איסור עלי' אלא שהשיגו עליו, ועכ"פ בעיני הבריות ודאי איסור קל הוא כעין לפני עור שמכשיל הכהן, ודין זה הניח הש"ך בצ"ע בחשודה לאיסור שחמור יותר בעיני בני אדם ובאמת הוא קל:

ב

ב) ועוד כיון שחשודה שמא זינתה עם ממזר, והוא לאו כמו זונה לכהן, ואף שהיא אומרת לכשר נבעלתי לא מפי' אנו חיין להכשיר עצמה, דלהכשיר בעי שנים כמו לפסול כמ"ש הריטב"א רפ"ב דר"ה יעיי"ש, וכן דעת הפר"ת וספר תפארת למשה וכיוונו לדברי הריטב"א:

ג

ג) ועוד נ"ל דסתם בנ"א אינם נאמנים בעריות לעצמם ואינו דומה לשאר איסורין משום דגזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן, וכן משמעות דברי רש"י חולין (צ"ו.) ולא דמי לנדה שנאמנת משום דיש לה שעת היתר, וכן לשון הש"ס סוטה (ז') סוטה בעלה נאמן עלי' מקו"ח אמרו לו לא אם אמרת בנדה שכן יש לה שעת היתר, מבואר דבאין שעת היתר אין לו נאמנות להבא והוא הדין להעיד בעבר:

ד

ד) ומ"ש ראי' ממ"ד מאן דמכשיר בה פוסל בבתה לדידי בוודאי להכשיר משפחה ודאי שנים בעינן, כמו לפסול משפחה דבעי שנים כדברי ירושלמי, כן להכשיר, כדברי הריטב"א הנ"ל דהכשר אדם דומה לפסול אדם, כן אני אומר במשפחה ועוד יתבאר:

ה

ה) מה שהקשית על הרא"ש מנ"ל דנאמנת בפתח פתוח דילמא שאני פתח פתוח דהוי דבר שבערוה, פשוט דלענין נאמנות דברי אין חילוק בין דבר שבערוה לאיסורין דלא ילפינן מממון אלא בענין עדות כנ"ל, אך באמת ודאי לא הוי דבר שבערוה כמו שאמרתי כיון דסוטה דהוי דבר שבערוה משום שמפקיע הקידושין בקצת, והכא אף שהיא מאלמת הקידושין לענין זה הודאת בע"ד כמאה עדים כיון דאינו חב בזה לשום אדם, ומ"מ אף שנחשב כאיסורין אינה נאמנת כיון שחשודה שזינתה ברצון כשהיא אשת איש וכ"ש שחשודה על איסור קל דסוטה [ואף שהיא אומרת שאינה חשודה, הלא להכשיר עצמה אינה נאמנת כנ"ל מהריטב"א] ואין לומר דאיסור א"א עברה פעם אחת אינה חשודה לעבור כל ימי' כדברי התוס' בסוגיא דנודרת, דיש לחלק דאינה חשודה בשביל שתגבה כתובה פעם אחת תהי' באיסור כל ימי', אבל חשודה בשביל תאוותה על תמיד לעבור תמיד כמו שעברה פעם אחת בשביל הנאת שעה אחת, ונתיישבו הקושיות:

ו

ו) אך באמת אני אומר מה צ"ל בזה דבר מחודש, דאף דחייבי לאוין פסולי כהונה לא הוי דבר שבערוה ונאמן ע"א כיון דלא הוי פסולי משפחה, מ"מ להכשיר אינו נאמן, וטעמא דידי עפ"י תשו' הרשב"א הובא ביתה יוסף סי' י"א בעידי קידושין דא"צ דרישה וחקירה דהשתא מיהו לאו אדיני נפשות מסהדי, משא"כ לרע"ק בעידי מיתה דהיא אסורה לכל והבא עלי' במיתה, והשתא עפ"י עד זה שרינן לה לעלמא, ואע"ג דבקידושין אפשר דאתי לידי נפשות, השתא מיהא לאו אנפשות מסהדי עכ"ל, וכן אני מחלק, דדווקא במעיד שהיא פסולה לכהונה אף דאפשר שיבא לידי פסול משפחה אם תנשא לכהן ויהי' לה בנים מאתו, השתא לאו אפסול משפחה מסהדי, אבל הבא להתירה לכהן הרי עוסף מכשיר הבנים שהרי מתירין שישאנה כהן והבנים יהיו כשרים, שכל זמן שלא נכשיר הבנים הרי אסורה לו משום לא יחלל זרעו ואי אפשר להתירה לכהן בלא הכשר הבנים, ולהכשיר הבנים אין ע"א נאמן דהכשר משפחה כמו פסול משפחה, וכמו שלפטור ממיתה חשוב דיני נפשות וכדברי ריטב"א הנ"ל:

ז

ז) ותוכן החילוק דדווקא אם בא לאוסרה אנו אומרים שלא תנשא לכהן ולא יהי' לה בנים ולא יהי' פסול משפחה וע"כ נאמן, וע"כ אף אם אח"כ הלכה ונשאת לכהן ונולדו בנים הבנים ג"כ פסולים כיון שכבר האמנוה עלי' ואז לא הי' פסול משפחה, אבל כשבא להתירה אנו אומרים שתנשא לכהן ויהי' בנים [כשרים] א"כ העד בא להכשיר משפחה, ואם נאמר כיון שבשעת נישואין אפשר שלא יולדו בנים [הגם שהיא נגד חזקה שמתעברת ויולדת] ליתא דמ"מ אי אפשר להתירה אם לא נתיר עכשיו הבנים משום לאו דלא יחלל, וזה בעצמו חילוק הרשב"א, בנך הדו"ש ומברכך שתחוג חג השבועות הקדוש הבע"ל ברב גיל ושובע שמחות:

הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף