אבן עוזר/עירובין/סז/ב
בד"ה נסמוך אשיתוף כו'. לא היה לו להביא מאותו משנה כו'. עכ"ל. לענ"ד י"ל בכוונת רש"י עפ"י מ"ש לקמן דף ע"א דע"כ לא פליגי ר"מ וחכמים אי סומכין על שיתוף במקום עירוב אי לא, אלא אי סומכין על שיתוף לטלטל מחצר לחצר הפתוחות זו לזו דרך הפתחים במקום עירוב חצירות, דחכמים ס"ל אין סומכין משום דעשו היכר דלא לישתכת תורת עירוב מהתינוקות, אבל לטלטל בחצירות עצמן לכ"ע אין סומכין על שיתוף בזה כיון דכל א' וא' נתן עירובו לשיתוף, והוכחתי שם כן מפירש"י עיי"ש.
ויש ראיה ברורה לזה מכאן דקאמר נסמוך אשיתוף ובאמת לא שיתפו רק רבה היה סבר שהן שיתפו כמו בכל מבואות, וא"כ ע"כ סתם שיתוף ביין. ולקמן (שם) אמר וחד אמר ביין דכ"ע לא פליגי דלא סומכין, ואמאי לא אמר שם תסתיים דרבה הוא דאמר בפת דכ"ע לא פליגי, וכן קשה לקמן בסמוך אמר נקני להו רביעתא דחלא בחביתא משמע דסמכינן אשיתוף דיין. ולפמ"ש א"ש דלטלטל בחצירות עצמן לכ"ע סומכין על שיתוף כדפי', וכאן היו חמין באותו חצר ע"כ ניחא דרש"י הביא ראיה לדין זה דלכ"ע סומכין על שיתוף לטלטל בחצירות עצמן ממשנה דקאמר אם נשתתפו במבוי מותרין, דע"כ אפי' לא עירב בחצר קאמר דאפ"ה מותרין כאן וכאן, דהיינו לטלטל בחצירות עצמן ובמבוי, דהא דאמר אם נשתתפו נמי קאמר, היינו למאי דס"ד דשם דתנן שם חצירות הפתוחות מזו לזו, ע"כ לא קשה פשיטא דאם נשתתפו נמי במבוי דמותרין, די"ל דאשמעינן דאפילו כל החצירות פתוחות מזו לזו נמי שרי לטלטל במבוי דלא כרב, אבל למסקנא שם דרב לא תני פתוחות מזו לזו, א"כ תו א"ל דאם נשתתפו נמי קאמר, דא"כ פשיטא דמותרין, אלא וודאי למסקנא אפי' לא עירבו נמי איירי דמותרין בחצירות עצמן, ומתני' ע"כ כר"מ אתי מדתנן בסיפא עירבו בחצירות ונשתתפו במבוי ושכח א מבני חצר ולא עירב כו', וסיפא מדעירבו בחצירות ונשתתפו נמי במבוי ע"כ ביש קצת חצירות במבוי שהם פתוחות מזו לזו. דאל"כ עירוב ושיתוף למה לי דהא לכ"ע בשיתוף סגי, אלא ע"כ מדעירבו ג"כ ע"כ יש קצת חצירות פתוחין מזו לזו ע"כ אשמעינן אם שכח א' מותרין כאן וכאן, זה ברור:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |