ביאור הגר"א/אבן העזר/מ
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
(א) ואם חזר כו'. דמש"ש חזרה בה משום דאיירי בדידיה בא אחר וקידשה כו'. הרא"ש:
(ב) וי"א כו'. כמש"ש ס"א א"ב שנקרע:
(ג) המקדש כו'. ירושלמי והביאו הרשב"א והר"ן שם ר' אבהו בשם ר' יוחנן ה"ז עולה ל' יום כל ל' יום ה"ז עולה לאחר ל' יום יצאה לחולין כו' הרי את מקודשת לי ל' יום ה"ה מקודשת ר"ל לעולם מה בין הקדש ובין אשה מצינו הקדש יוצא בלא פדיון ולא מצאנו אשה יוצאה בלא גט כריתות ה"ז גיטך ל' יום אין זה כריתות א"ר יצחק בר אלעאי הדא דתימא מקודשת בשקדשה בכסף אבל אם קדשה בשטר הואיל ולא למדו כ' קדושין אלא מגירושין מה גירושין אינה מגורשת אף בקדושין אינה מקודשת וכ' הרשב"א אבל לפי מ"ש בגמרא דגיטין פ"ד א' מסתברא בין לר"א כו' הלכך אף בשטר מקודשת ועתוס' שם ד"ה מסתברא כו' אבל הרמב"ם פ' דאינה מקודשת שם מכח ההיא שהביאו תוס' ולעולם כו' וע"ל ס"ס קל"ו:
(ד) אבל אם כו'. ירושלמי לפיכך אם מת השני בתוך ל' יום או גירש חלו קדושי הראשון לאחר ל' מת לאחר ל' או וירש לא חלו עליה קדושי ראשון כו' וכ"מ במתניתין דקא' מקודשת לשני ול"ק ואינה מקודשת לראשון. הרמב"ן:
(ה) וי"ח. ממ"ש חזרה בה כו' וכמ"ש בס"א וכ"ש כשפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר דהוי חזרה וכמ"ש ביבמות ק"א א' קדושיה הן כו'. הרשב"א והרא"ש ועברשב"א וכ' הר"ן שאין כ"ז כדאי לדחות דברי הירושלמי:
(ו) א"ל הרי כו'. רמב"ם ועברשב"א ור"ן ומ"מ דלר' יוחנן לאו משום ספיקא תפסי קדושין אלא לכולם ודאי קדושין כמ"ש בסוגיא וערש"י ועוד דלר' יוחנן אפי' אמר הראשון לאחר ל' והשני לאחר ארבעים משא"כ לרב והרמב"ן פירש כרב וכן הרי"ף וטעמם דסוגיא בכ"מ כוותיה וערא"ש ור"ח פ' כר"י דרב ור"י הלכה כר"י והרמב"ם פסק לחומרא כדברי שניהם אך ק' למה כ' הרמב"ם דוקא כסדר הזה לכן כ' כ"מ דהרמב"ם ס"ל אע"ג דבסוגיין מ' דלר"י ודאי תפסי קדושין ליתא לסוגיין אלא ר"י ג"כ ס"ל כרב דמספקא ואפ"ה תפסו כלהו ודחקו להרמב"ם כן משום דכולהו סוגיין מ' דמספקא וא"א דכולהו דלא כר"י ודבריו דחוקים ודברי המ"מ נכונים דמספקא להרמב"ם כמאן הלכה וז"ש כסדר הזה לא מכרעא הלא ידוע שאין דרכו לכתוב אלא לשון גמרא וערש"י ד"ה דשוו נפשייהו כולי:
(ז) אבל אם כו'. פשוט שם דלא פריך אלא מאשתו:
(ח) או כו'. בגמ' שם דא"ר אושעיא כו':
(ט) ולהרמב"ם כו'. דמפרש דאביי דאוקמינהו בשיטה ל"ל דרבה ורב יוסף דאוקמיהו בשחת אבל לרבה ורב יוסף הא דראב"י אפי' לרבנן דלא הוי דשב"ל ולהכי דחקי ואוקמי בשחת כדי לאוקמי אליב' דרבנן משום דמשנת ראב"י קב ונקי וכן ר' חנינא אליבא דרבנן קאמר וזש"ש כשהוכר עוברה וד"ה. אבל הרשב"א והר"ן וש"פ חולקים עליו וכ' וא"כ ה"ל לאביי לפליגי עלייהו ועוד דאמרינן בב"ב קמ"א קמ"ב ההוא דא"ל כו' להאי דמעברת כו' מסתמא הוכר עוברה הוי ואפ"ה אמרי' שם דהוי דשב"ל וכן מדפריך שם איתביה ר"נ לר"ה האומר כו' ולא אוקים כשהוכר עוברה ועוד פריך שם ת"ש תינוק בן כו' עובר לא אלמא אפילו כשהוכר עוברה לא והא דאוקים רבה ור"י בשחת דלשון פירות ערוגה זו מ' דבא לעולם קצת ולכן קאמרו לא אמר כו' וכן ר' חנינא כראב"י ומ"ש אביי כולה אע"ג דלא דמו להדדי משום דרבנן פליגי אכולהו ועתוס' דסוכה ז' ב' ד"ה כולהו כו' וכ' רשב"ם כשאמר כולהו ס"ל כו' אינן שוין וכשאמרו אמרו דבר א' הן שוין וט"ס במתני' אם היתה כו' אבל הרמב"ם בפי' גריס לה וכ' אע"ג דקיי"ל אין אדם מקנה דשב"ל אמרו כאן דבריו קיימין להחמיר כו' וז"ש כאן וצריך לחזור כו' וצ"ע מה אמרו דתניא כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |