ט"ז/אבן העזר/מ
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
(א) אע"פ שנתאכלו המעות דלא דמי לפקדון שצריך שישאר בו ש"פ כדלעיל סי' כ"ח סעיף ו' דפקדון ברשות דמרא אתאכלו והנהו ברשות דידה אתאכלו ול"ד למלוה דקי"ל המקדש במלוה אינה מקודשת דהתם משע' ראשונה אינם של וכשמקדש בה לא יהיב לה מידי אבל בזו שמתחלה ע"ד קידושין הוא נותן אע"ג דהשתא ליתניהו מעיסרא קניא נפשה בהנהו זוזי דיהיב לה הדבר ברשותה:
(ב) נקרא או נאבד דשטר אינו אלא מילי בעלמא ואי אית בנייר ש"פ הוה שטר ככסף:
(ג) המקדש אשה לל' יום ותו לא וגבי גט לא הוי גט דאין זה כריתות אבל קידושין מקודשת לעולם כיון דעכ"פ עכשיו מקודשת כנ"ל:
(ד) ויש חולקים דה"ל חזרה עכ"פ מן קדושי ראשון בשעה שנתקדשה לשני:
(ה) מספק לשניהם דיש כאן ספק אי מה שאמר מעכשיו ולאחר ל' יום הוי תנאי וממילא קדושי הא' חייל מעכשיו אח"כ למפרע וקדושי השני לא תפסי כלל א"ד חזרה הוה דבמ"ש ולאחר ל' יום חזר ממ"ש מעכשיו ממילא תפסי קדושי שני וקדושי ראשון נתבטלו (דברי המגיה עיין מ"ש בחידושי קידושין דף נ"ט בזה עכד"ה):
(ו) שנים נותנין גט פי' אם תנשא לעלמא אבל אלו השנים נותן א' גט ותהא מותרת לשני וכתב רש"ל נ"ל שיגרש הא' וינשא הב' אבל איפכ' לא דשמא יאמרו מחזיר גרושתו ואין משמע כן ונראה דאין כאן חשש זה דכ"ע (ידעי) שלא קדשה אלא אחר זמן לא מהיום ממש ול"ד למקדש פחות מש"פ דמקודשת מספק ובא אחר דצריכה גט משניהם דשם אין ידוע לכל במה קדשה וכדאי' בפ' האומר דף נ' דבפרוט' לא קים להי:
(ז) גט מכל א' כו'. דאי תנאי הוי הוה מקודש' לראשון לחוד ואי חזר' הוי להאחרון לחוד מקודש' אבל האמצעי לא הוי קידושין ממ"נ היינו סבר' דאביי וכ"פ הרא"ש אלא דהרמב"ם מחמיר בכולן להצריך מהם גט דשמא הראשון הוה חזר' והאחרים תנאי' ממיל' הוי קידושי האמצעי שפיר (קידושין) והא דנקיט ולאחר י' ימים הוא אין צורך דאפי' קדש סתם כיון דאין אחריו שום מקדש אלא אגב אחריני נקטי וע' בסוף הסימן מה שכתבתי בזה על דברי ב"י:
(ח) לאחר שאתגייר כו'. בכל אלו אין קידושין תופסין בה עכשיו ע"כ מה שמזכיר אחר שיהיו ראויה לקדושין הוה דבר שלא בא לעולם אבל ביבמה יש ספק אי תפסי בה קידושין בעודה יבמה ע"כ גם בתנאי זה הוה ספק כסעיף שאח"ז. בב"י מביא סוגית הגמרא בזה דרב ס"ל דבאומר מעכשיו לאחר ל' יום הוי ספיקא כר' יוחנן ס"ל אפי' הן מאה קידושין תופסין בכולן ולענין הדין שנים שוין דצריכה גט מכולהו וכ"כ הטור בהדיא לדעת ר"ח ורי"ף צריכים גט משלשתן והיינו דר"ח פוסק כר' יוחנן ורי"ף פוסק כרב ומכח זה הקשה ב"י על דברי הרא"ש שכ' דר"ח פוסק כר' יוחנן ורי"ף כרב ומסתברא דמאי צריך להכריע כר"י והלא גם ר"ח דפוסק כר"י הוי דינא הכי דצריכה גט מכולן ודחק לפרש דבאמת אין נ"מ לדינא אלא דבטעמ' פליגי ודרך זה הוא תמוה מאד ומו"ח ז"ל כתב דיש נ"מ לדינא לר"ח דלאו כל שלשתן שוה (דקידושין) ודאי הן דאוריית' ואי מיית חד מינייהו והיא ערוה לאחיו פוטרת צרותיה מחליצה ומיבום אבל לרי"ף דקדושי ספק הן אינה פוטרת ומ"מ לגבי גט השוו דצריכה גט משלשתן וכ' על הב"י דכ' דאין נ"מ לדינ' תקפ' עליו משנתו בזה ואני אומר דמ"ש הוא דיש נ"מ לענין פטור חליצה תקפה עליו משנתו דודאי אינה פוטרת מחליצה זו האשה דהא אסורה לו לאחיו שקידשה להיות לולאשה כיון שהי' תפוסה לאנשים אחרים בקידושין ג"כ ממילא לענין פטור חצרות הוי כאלו זו לא היתה אשתו של אחיו המת כמפורש לקמן סי' קע"ג סעיף ד' דאם היתה היבמה באיסור ערוה על הבעל אינה אשתו ואינה פוטרת הצרה שלה מחליצה דהיא כאילו לא היתה אשתו מעולם מכ"ש כאן שאסורה לכל אדם כ"ז (שלא) נתגרשה מכולן והאיך יפטר את צרתה מחליצה מכח צרת ערוה דהיה ערוה למקדש אותה ולכל אדם מחמת איסור א"א שעליה מכל (אלו) שקדשו אותה אבל באמת תקפו על הרב רבינו ב"י משנתו דלא דק דהא יש נ"מ רבתא בין ר"ח שפסק כר"י ובין הרי"ף דפסק כרב דהיינו אם אומר בפי' אני מקדש מעכשיו בתנאי שתמתין לי שלשים יום דלרב פשיטא שהי' מקודשת לראשון ולא להאחרונים כלום עלי' דהא אין כאן חזרה א"ו תנאי ממילא דאין כאן קדושין אלא לראשון אבל לר"י אפילו בזה דהוי תנאי קדושי כולן תופסין בה דהא כ"א שבק רוחח' לחברו ותמהני על הגאונים הנ"ל איך נעלם מהם דבר מפורש כזה וגם על הר"מ יש לתמוה במ"ש ב"י בשמו דמ"ה פסק הרמב"ם כרב משום דבז' יוצא כל החומרות הרי מצינו לר"י חומרא טפי באומר בפי' לשון תנאי דאפ"ה כולן יש להם בה קידושין משא"כ לרב ע"כ נראה ועיקר דמה שפסק הרי"ף דלא כר"י הוא מטעם דלר"י צריך לדחוק ולתירץ בגמ' גזירה משום מהיום אם מתי וכמ"ש הרא"ש מטעם זה מסתברא כרי"ף נמצא דקי"ל כרב אפי' לקולא דהיינו באומר כפי' בתנאי דאז מקודשת ואינ מקודשת עד שיגמרו ל' יום ונגמרו קדושי א' ובז' ס"ל לרב כשמואל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |