שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קעח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
א' הן אמת כי מן הראוי היה שלא להשי' שואלי דבר עד אראה טענות שכנגדו וכמ"ש הראשונים גם כי הדבר קשה להאמין ימצא איש שוחר מוחזק לאדם כשר יעבור על שבועת דברת אלי"ם כמה פעמים ואוהב בבצע מעשקים אפי' יתומים ללא שהשואל הפציר בי עד מאד לחוו' דעתי להיות דבר נוגע ליתמי הח' אהוב היה לשמים ולבריות על כן יצאתי מן השורה ואמרתי להגיד דעתי עפ"י הנחת השאלות ושאין בהם שנוי אלא דברים ככתבן. ואבא בקצרה ויען כי רוב הדברים פשוטים הם לע"ד ולא היה צורך לכתו' עליהן אפוכי מטרתא למה לן ואען ואומר:
שאלה הא' שדבר פשוט מאד הוא וזיל קרי בי רב שהרי כתב הריב"ה ח"מ ריש הלכות שותפין וז"ל השותפין הבאין להשתתף אין השתוף נגמר בדבור כו' עד ואינו מתקיים אלא בקנין כו' עד ואפי' לא עשו לא זה ולא זה אלא שנשתתפו והתחילו לישא וליתן בעסק השתוף לקנות ולמכור נר' דמהני וזה מלשון הרמב"ם: עוד כתב בשמו נשתתפו בשאר מטלטלין כיון שקנו מידו שזה יביא חביתו של יין וזה כדו של דבש נשתתפו בהן ונעשו שותפין כו' עד הרי אלו שותפין ע"כ:
א"כ בנ"ד שאמרו וגמרו להשתתף ונפלו קנין וידע כל א' מהם מה שמביא חברו ולא עוד אלא שהתחילו לישא וליתן זמן מה פשיטא שאין בטענת שלמה ממש כלל ועקר והבל יפצה פיהו בזה ודי בזה לשאלה הא':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |