גליוני הש"ס/שבת/מ/א

גליוני הש"ס שבת מ א

דף מ' ע"א

לא התירו לרחוץ כו'. נ"ב עיין שו"ת רד"ך בית כ"ב בארוכה וע"ש חדר ב' חידוש דלא גזרו על רחיצת חמין לקטן רק בשבת דאיסור סקילה אבל לא ביוה"כ ע"ש:

ומשרבו עוברי עביר' התחילו לאסור כו' מאי עוברי עבירה כו' ומפרש שהיו רוחצין בחמין ואומרין מזיעין אנחנו. נ"ב דוגמתן שביעית פ"ד מ"א בראשונה היו אומרים מלקט כו' את הגס הגס משרבו עוברי עביר' התקינו כו' ומפרש בירושלמי נחשדו להיות מלקטין בין גסין ובין דקין ואומרים בדקין לקטנו התקינו כו' וצ"ע לכאורה אמאי לא הביא ראי' משם דמאן דעבר אדרבנן שרי למיקריי' עבריינא דוודאי ליקוט עצים כו' משדהו בשביעית אפי' דקין אינו איסור דאוריתא ועיין חידוש בשו"ת חות יאיר סי' מ"ב דעובר אדרבנן דשרי למיקריי' עבריינא היינו רק בעובר תמיד יעוי"ש ועמ"ש על הגליון נדה י"ג ב' ועיין רש"י סנהדרין פ"א ב' ד"ה תמותת דמוכח דאין נקרא רשע רק מי שמוחזק בחטא ב"פ לרבי וג"פ לרשב"ג ע"ש וע"ע שו"ת מהרי"ו סי' קס"ד שכ' ועוד מדהזכירו מהר"ם בלשון מגונה התועב הזה אלמא דמחזיקו רשע גמור הוא דאי ס"ל למהר"ם דכשר לעדות מדאוריתא א"כ הוי בעל תשובה מדאוריתא לא הי' לו להזכירו בלשון מגונה כולי האי כו' עכ"ל וכן הוא בשו"ת מהר"י ברונא סי' כ"ט ע"ש ומשמע דאע"ג דעובר אדרבנן שרי למיקריי' עבריינא ורשע אבל מ"מ אין לקרותו תועב וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' ל"ב ד"ה ומה שמדקדק מהרי"ו יצ"ו מדקרי ליה התועב כו' ע"ש וע"ע שו"ת מהר"י מינץ סי' ט"ו דהמתחייב שבועת היסת ולא רצה לישבע שרי למיקריי' עבריינא שהרי עבר תקנת חכמים שתיקנו שבועת היסת עכ"ל ולולי דבריו הי' אפשר לחלק לכאורה ולומר דרק בעובר בקו"ע כהך דכאן הוא דשרי למיקריי' עבריינא ואולם נזכרתי דגם בתוס' יבמות ס"ד א' ד"ה יוציא דכל היכא דאמור רבנן יוציא ויתן כתובה אם אינו מוציא שרי למיקריי' עבריינא וע"ע תוס' כתובות ב' א' ד"ה ותנשא ועיין שו"ת חוט השני סי' י"ח ד"ה ואולם אם יאמר כו' וד"ה בתחלה אומר אני כו' עש"ה אריכות ונדבר שם ג"כ מעניין החילוק בין עובר בשוא"ת לעובר בקו"ע וע"ע שו"ת שבות יעקב [ח"א] סי' ק"ד ועיין יבמות כ' א' ונדה י"ב א' דכל שאינו מקיים דברי חכמים נקרא רשע וע"ש פלוגתא דאביי ורבא בזה ועיין רש"י סנהדרין ג' א' ד"ה ב"ד חצוף דכ' שעברו על תקנת חכמים ע"ש וחצוף אינו כ"כ כרשע וצע"ק מדוע לא קרינן להו רשעים רק חצוף לבד וע"ע נימוקי יוסף ב"מ צ"ה א' מדפי הרי"ף ד"ה אמר המחבר מהא דעם שאתך כו' עש"ה דמשמע דעובר אדרבנן אין בו עוד אזהרת לא תונו אאונאת דברים גם מה"ת עש"ה:

כמאן כי האי תנא. נ"ב עיין כריתות י"ד ב' שעבר משום כלת בנו שני' ול' דכאן כמאן כי' האי תנא דוגמתו ר"ה ט"ז א' כמאן מצלינן כו' כמאן כר' יוסי ועמש"ש בגליון וע"ע לקמן ס"ז א' אמר רבינא כמאן תלינן כו' כי האי תנא ועוד לקמן קכ"ה א' אמר רבינא כמאן מטלטלינן כו' כמאן כראב"י ובמועד קטן י"א א' אמר רבינא כמאן מדלינן האידנא כו' כמאן כר' יוסי ועמ"ש על הגליון ר"ה ט"ז א' ועיין ר"ן פסחים קמ"ח ב' מדפי הרי"ף דכל כי האי לישנא כמאן כו' לית ביה פלוגתא ע"ש וע"ע סנהדרין כ"ב ב' כמאן שתי כהני כו':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף