גליוני הש"ס/שבת/קא/א

דף ק"א ע"א

כחו בכרמלית לא גזרו. נ"ב אין ללמוד מכאן להתיר כח שאר כרמלית דמצינו שהקילו בכרמלית דים משאר כרמליות וכמחיצה תלוי' שאין מתרת אלא במים מטעמא דקל הוא שהקילו חכמים במים, ס' יראים סי' ק"ב והנה מהא דאמר כאן כחו בכרמלית לא גזרו משמע דכחו במלאכה דאוריתא נמי לא אסור מה"ת דאל"כ לא הי' להם להתיר כח בכרמלית ונהי דלפי דברי היראים הנ"ל אין ראי' מ"מ יש להביא ראי' מדברי הפרי תואר העתקתים לעיל צ"ג א' דסיוע אדם בשחיטה הוי שחיטה כשיר' ע"ש והרי בשחיטה בעי', כח גברא וע"כ דסיוע חשיב כח וא"כ מדאמרי' שם דסיוע בשבת במלאכה מותר מה"ת ע"ש דאמר מסייע אין בו ממש ע"כ דכח אין בו איסור במלאכת שבת ורק עשי' הוא דאסור וע"ע תוספתא במכלתין פרק י' הי' מהלך ע"ג הארץ וניתזו צרורות מתחת רגליו ונפלו ע"ג עשבים ותלש פטור ומבואר ג"כ כנ"ל דכח הוא היתיר מה"ת דהא צרורות כח נינהו כמבואר בב"ק י"ז ב' ולפי"ז יש ליישב הקושי' העתיקה דמדוע שוחט בשבת שחיטתו כשיר' נימא כ"מ דא"ר כו' ולהנ"ל ניחא דטעמא דכ"מ כי' דמשום דהמעשה אסורה ה"ל כאילו לא עשה ורק כנעשה מאיליו נחשב ורבא לטעמי' דאמר כן במנחות מ' ב' דכיון דקאי בבל תוסיף לא הוי מעשה ע"ש וע"כ בשוחט בשבת כיון דרק המעשה אסורה לא הכח א"כ א"א לאיסור רק לבטל המעשה דנחשב שלא עשה אבל א"א לו לבטל הכח לומר שגם כח שלו לא הי' דהרי הכח אין איסור כלל וא"כ הכח אין לו מפני מה להתבטל וא"כ נהי דאמרי' מפאת הכ"מ דא"ר כו' דהוי כאילו לא עשה מ"מ הכח שלו שפיר נשאר וא"כ כיון דלעניין שחיטה בכח לחודי' סגי לכן שפיר שחיטתו כשיר' ודו"ק היטיב מאוד והנה מ"ש דכחו מותר מה"ת בשבת ראיתי שוב בשו"ת מהרי"ל סי' קצ"ג שנשאל אם מועיל ניפוח ישראל בפה בבישולי עכו"ם והשיב דאין כאן ספק דבפ' כיצד הרגל מסקינן דכחו כגופו דמי וה"נ צרורות הילכתא גמירי לה ולעניין שבת חייב וניפוח הפה חשיב כחו דמייתי התם מתרנגול שתקע בכלי זכוכית כו' עכ"ל הנה מ"ש דלעניין שבת חייב נ' ראייתו ג"כ מדחשבינן בב"ק י"ח ב' שם תרנגול שתקע בכלי זכוכית ושברו בקולו צרורות דהיינו כחו כמבואר שם י"ז ב' דצרורות היינו כחו וכנ"ל הרי דניפוח הפה חשיב כח ואילו בכריתות כ' א' מחייבינן אמכבה ומבעיר בשבת בניפוח הפה בגחלים ע"ש הרי דמחויבין על כח בשבת וע"ע לעיל ע"ה ב' דמנפח בכלי זכוכית חייב ואולם בתוספתא הנ"ל שהבאתי הרי מבואר להדיא איפכא דפטורין על צרורות בשבת ויל"ע עוד בעניין כחו בשבת אי אסור מה"ת ברש"י עירובין פ"ח א' ד"ה שופכין לתוכו וד"ה לא ישפוך על פי הביב עש"ה וע"ע לעיל ע"ג ב' האי מאן דשדא פיסא לדיקלא ואתר תמרי חייב שתים כו' ע"ש בתוד"ה ואחת ובר"ן שם דהפירוק הוא דכשנופלין התמרים בקרקע מתפרקין מקליפתם וא"כ לכאורה הפירוק הוא רק כחו עיין מכות ח' א' מאן דשדא פיסא כו' עש"ה ותבן וע"ע בשו"ת שבסוף ס' תורת חטאת להמנחת יעקב סי' י"ג עש"ה ועיין תוס' לעיל צ"ט ב' ד"ה או דילמא עש"ה וע"ע ירושלמי פ' במה מדליקין ה"ה הבעיר וכיבה בנפיחה אחת חייב שתים א"ר אבדימי כו' הדא אמרה נפח בכלים ושיברן משלם נזק שלם ומבואר דאין חיוב על כח בשבת וע"כ דייק דנפיחה חשוב גוף ולא כת וחייבין נ"ש ויל"ע עוד בכ"ד ואכ"מ להאריך:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף