גליוני הש"ס/פסחים/קט/א

דף ק"ט ע"א

במה משמחם ביין. נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רמ"ח במי שאין לו יין היתיר רק יין ערלה או כה"כ אי אתי עשה דשמחת יו"ט ודחי ל"ת ע"ש ובחידושי כתבתי דשמחת יו"ט איננה בדבר פרטיי כיין וכדומה רק היא מצוה כלליית בנפש שתהא שמיחה ורק כשיש לו יין ואינו שותהו הואיל והיין מחזק ומגדיל רגש השמחה הרי מראה בזה שאינו שמח ולכן שתיית היין מצוה אבל אם אין לו רק יין ערלה הא ה"ל כאין לו יין דהוי קיום המצוה בעצם השמחה ואין היין מצוה כלל כי היכא דנימא שידחה וכן מבואר בס' יריאים סי' קכ"ו דשמחת יו"ט היא מצוה כללית כנ"ל ע"ש וע"ע שם סי' ק"צ דעשה דושמח את אשתו [דשנה שאחר הנישואין] הוא בכל דבר שיודע שיש לה שמחה וע' כתובות ס"ה ב' ואגב אורחי' קמ"ל דניתבינהו ניהלי' במועד כי היכי דניהוי לה שמחה בגוייהו ועמ"ש בגליון ברכות ו' ב' אהך דכל מי שנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו ועמ"ש בגליון מועד קטן י"ט א' בשם השאלתות דיש חיוב שמחה ביוה"כ ע"ש והיינו ע"כ ג"כ רק מצוה עצמותית בנפש ע"ש ועי' לעיל ע"א א' וע' שו"ת שאגת ארי' מן סי' ס"ה עד סי' ס"ט ונזכרתי דבמרדכי שבועות פ' שבועות שתים רמז תשנ"ו כ' בשם ס' המקצועות לר"ח דבנודר להתענות והגיע יו"ט יש לו לאכול דאתי עשה דשמחת יו"ט ודחי ל"ת דלא יחל דברו דעדל"ת היכא דא"א לקיים שניהם ע"ש ואף דהנדר ל"ת ועשה צ"ל דס"ל דעדל"ת ועשה שאפשר בשאלה וצ"ע:

רביעית של תורה. נ"ב כל' זה ב"ב נ"ח ב' וע"ש ברשב"ם:

תוד"ה בא"י בכלי פשתן המגוהצין כ' אבל בבבל לא היו בקיאים לגהץ כו'. נ"ב הוכרחו לזה דלא יכלו לפרש דלא היו רגילים בבבל בגוף כלי פשתן דהא בב"ב צ"א א' איתא ת"ר מתריעין על פרקמטיא כו' א"ר יוחנן כגון כלי פשתן בבבל ויין ושמן בא"י וא"כ מוכח איפכא דהיו רגילים בבבל בכלי פשתן יותר מבא"י ועל כרחך דמשום מגוהצין הוא דנקט כאן א"י:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף