גליוני הש"ס/פסחים/קט/א

גרסה מ־01:12, 19 באוגוסט 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png קט TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהר"ם חלאווה
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מראה כהן
גליון הש"ס
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ק"ט ע"א

במה משמחם ביין. נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רמ"ח במי שאין לו יין היתיר רק יין ערלה או כה"כ אי אתי עשה דשמחת יו"ט ודחי ל"ת ע"ש ובחידושי כתבתי דשמחת יו"ט איננה בדבר פרטיי כיין וכדומה רק היא מצוה כלליית בנפש שתהא שמיחה ורק כשיש לו יין ואינו שותהו הואיל והיין מחזק ומגדיל רגש השמחה הרי מראה בזה שאינו שמח ולכן שתיית היין מצוה אבל אם אין לו רק יין ערלה הא ה"ל כאין לו יין דהוי קיום המצוה בעצם השמחה ואין היין מצוה כלל כי היכא דנימא שידחה וכן מבואר בס' יריאים סי' קכ"ו דשמחת יו"ט היא מצוה כללית כנ"ל ע"ש וע"ע שם סי' ק"צ דעשה דושמח את אשתו [דשנה שאחר הנישואין] הוא בכל דבר שיודע שיש לה שמחה וע' כתובות ס"ה ב' ואגב אורחי' קמ"ל דניתבינהו ניהלי' במועד כי היכי דניהוי לה שמחה בגוייהו ועמ"ש בגליון ברכות ו' ב' אהך דכל מי שנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו ועמ"ש בגליון מועד קטן י"ט א' בשם השאלתות דיש חיוב שמחה ביוה"כ ע"ש והיינו ע"כ ג"כ רק מצוה עצמותית בנפש ע"ש ועי' לעיל ע"א א' וע' שו"ת שאגת ארי' מן סי' ס"ה עד סי' ס"ט ונזכרתי דבמרדכי שבועות פ' שבועות שתים רמז תשנ"ו כ' בשם ס' המקצועות לר"ח דבנודר להתענות והגיע יו"ט יש לו לאכול דאתי עשה דשמחת יו"ט ודחי ל"ת דלא יחל דברו דעדל"ת היכא דא"א לקיים שניהם ע"ש ואף דהנדר ל"ת ועשה צ"ל דס"ל דעדל"ת ועשה שאפשר בשאלה וצ"ע:

רביעית של תורה. נ"ב כל' זה ב"ב נ"ח ב' וע"ש ברשב"ם:

תוד"ה בא"י בכלי פשתן המגוהצין כ' אבל בבבל לא היו בקיאים לגהץ כו'. נ"ב הוכרחו לזה דלא יכלו לפרש דלא היו רגילים בבבל בגוף כלי פשתן דהא בב"ב צ"א א' איתא ת"ר מתריעין על פרקמטיא כו' א"ר יוחנן כגון כלי פשתן בבבל ויין ושמן בא"י וא"כ מוכח איפכא דהיו רגילים בבבל בכלי פשתן יותר מבא"י ועל כרחך דמשום מגוהצין הוא דנקט כאן א"י:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף