בנין ציון/ב/כו
|
< הקודם · הבא > |
סימן כו
עוד להנ"ל
ב"ה אלטאנא בחדש כסליו תרי"ט לפ"ק.
מעכ"ת נ"י העירני על מה שכתבתי שהמשל דשפיכת קיתון לא שייך רק בירידת גשמים בחג הסוכות שבאים ע"י הקב"ה בכבודו ועצמו והעירני שהרי מפתח גשמים נמסר ביד אליהו ורק כולם לא נמסרו לשליח כמש"כ התוס':
תשובה אמנם בזה לא העירני לסתור כי אם לחזק דברי כי מש"כ מר נ"י שרש"י כתב כן בתענית על דברי ר"י היינו שלא נמסרו לשליח א' ביחד עכ"ל אבל התוס' כתבו שם שרק לא נמסרו לשליח להיות לעולם ממונה עליהם אלא לשעתו כגון אלי' ואלישע וכ"כ ג"כ בנדה (דט"ז) ד"ה מלאך וא"כ רק ע"פ דברי רש"י יהיה סתירה לדברי והרי ע"פ דברי רש"י לא כתבתי דברי שרש"י סוף יומא באמת כ' הך דשפיכת קיתון גם על ביטול מצוה ע"י דבר אחר. ובזה מיושב למה רש"י לשיטתו לא הי' יכול לפרש כפירושי שיקשה כקושיתו דמר נ"י. אבל ע"פ התוס' שגם א' לא נמסר לשליח כי אם לשעתו קם פירושי והן אמנם בין תירוץ רש"י ובין תי' התוס' על הקושיא מאליהו לענ"ד דחוקים שלא נרמז בד' ר"י שרק כולם לא נמסרו או שאפילו אחד לפעמים נמסר אכן לפענ"ד כבר נתרצת קושיא זו בדברי ע"י ב' משלים דבסוף מס' סנהדרין אחר שהובא שם מאמר דר"י דג' מפתחות לא נמסרו לשליח אמרינן דרש ההוא גלילאה קמי' דרב חסדא משל דאליהו למה"ד לגברא דטרקי' לגליה ואבדיה למפתחיה עכ"ל ולא מבואר מה בעי ההוא גלילאה במשל זה אבל לענ"ד רצה לתרץ בזה הקושיא שהרי לאליהו נמסר המפתח. שהנה כבר אמרתי ועתה ראיתי שכבר העירו גם הראשונים כן דבאמת ע"י אליהו לא היו הגשמים שהרי החזיר מפתח של גשמים ויש להטעים זה כי שם מפתח ניתן לכלי שבו פותחין וגם סוגרין הדלת ולכן ע"פ ב' הפעולות יכונו אצלו ב' שמות כמו שהוא באמת שבלה"ק נקרא מפתח ובלשון אשכנז (שליסעל) ע"פ פעולות הסגירה. אמנם אם יסגר בו הדלת ולא יפתח אז לא נכון לקרותו מפתח כי אם סוגר וזה ענין המשל כי אליהו אמר אם יהי' טל ומטר כי אם לפי דברי ואם היה נעשה רצונו שע"פ דברו באו הגשמים אז הי' מפתח של גשמים בידו באמת אבל הקב"ה אף שרצון יראיו יעשה עכ"ז מסבב סיבובים שאחד מדבריו לא ישוב ריקם ולכן סבב שאליהו הוצרך לשאול מפתח של תחה"מ ואמר לו החזיר מפתח של גשמים שלא יאמרו ב' בידי תלמיד ועי"ז הכח ששאל להיות מטר ע"פ דברו החזיר וא"כ לא הי' בידו מפתח כי אם סוגר שהרי השמים לא נפתחו על ידו להיות מטר וזה משל דטרקי' לגלי' ואבד המפתח שאז, לא הי' הכלי מפתח כי אם סוגר שהרי הקב"ה אמר אח"כ ואתנה מטר ע"פ האדמה ולכן אמת ויציב שמפתח של גשמים לא נמסר ביד השליח:
אכן לפ"ז יקשה ביותר שהרי כשהחזיר זה ניתן בידו תחת זה מפתח של תחה"מ וכן לשאר צדיקים שהחיו המתים אמנם גם זה מתורץ לענ"ד במשל הירושלמי (בפ' אין עומדין) דאיתא שם ויקרא אל ד' הגם אל האלמנה וגו' א"ר יודא משל לאחד שגנב נרתקו של רופא וכשהוא יוצא נפגע בנו חזר אצלו א"ל אדוני הרופא רפא את בני א"ל לך והחזר את הנרתק שכל מיני רפואות נתונים בו ואני מרפא את בנך כך אמר הקב"ה לאליהו לך והתר נדרו של טל שאין המתים חיים אלא בטל שנא' יחיו מתיך נבלתי יקומון כי טל אורות טליך עכ"ל וגם בזה נסתם הכונה מה רצה ר' יודא לבאר בהמשל. אבל לענ"ד רצה לתרץ בזה הקושיא איך נמסר מפתח של תחה"מ ביד אליהו ומבאר במשל הרופא שנגנב נרתקו ואמר שלא יכול לרפא עד שיחזיר לו ומזה נראה שב' דברים צריכים לרפואה ידיעת וחכמת הרופא ומיני רפואות שעל ידם ירפא וכיון שהקב"ה גזר ואמר שאין מחי' המתים אלא בטל א"כ שם מפתח של תחה"מ ניתן על ב' הדברים יחד שיתאחדו בתחי' כח התחי' ונתינת הטל שעל ידו היא התחי' שאם נחסר א' מהם לא תהי' כמו בענין המשל שהרופא לא יכול לרפאות בלא נרתקו והגנב שהי' הנרתק בידו לא יכול לרפאות בנו מפני חסרון ידיעת הרפואה ועל כן כשבקש אליהו שיתן לו הקב"ה הכח להחיות המת ואז עדיין הי' בידו הכח ליתן הטל שעצר ועי"ז יהי' בידו באמת המפתח של תחה"מ לגמרי נגד גזר חכמת הקב"ה שלא יתן המפתח ביד שליח בקש הקב"ה ממנו דרך כבוד שיחזור מפתח של טל ומטר שלא יאמרו שנים ביד תלמיד אבל באמת עיקר הטעם הי' שלא יהי' בידו אפילו אחד כי עי"ז אם יתן לו הקב"ה הכח להחיות כבר אין בידו הטל כמשל הנרתק ויצטרך לבקש מהקב"ה הטל של תחיי' וע"כ מעולם לא הי' המפתח של תחיית המתים ביד אליהו שבשעה שהי' בידו הטל לא הי' לו הכח להחיות וכשניתן לו הכח לא הי' בידו הטל וכן בכל התחיות שהיו ע"י הקדושים הוצרכו להטל שביד הקב"ה ולכן נאמנו דברי ר' יוחנן שג' מפתחות לא נמסרו ביד שליח אפילו א' מהם ולא אפילו רגע אחד. והוא הנכון לענ"ד וכמעט שהניחו לי גדולי הראשונים מקום להתגדר בזה.
כנלע"ד הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |